דממה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דְּמָמָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דממה
הגייה* dmama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־מ־ם א
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות
  1. לשון המקרא שקט, דומיה.
    • ”יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע.“ (איוב ד, פסוק ז)
    • דממה חרישית שׂררה, למרות קריאותיהם של האחד והשני מבני המזרח. ההולכים על ארבע נראו עצובים ביותר. בני היהודים הלכו לאט.ה.“ (רגעי חיים ומות, מאת יוסף לואידור, בפרויקט בן יהודה)
    • אני מבקש שתהיה פה דממה, אני מנסה להירדם.
  2. לשון המקרא העדר רוח; מצב בו הים חלק לגמרי, ללא גלים.
    • "יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם." (תהלים קז כט)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש דמם א

השורש ד־מ־ם א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ד־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דַּם דַּם יִדֹּם דֹּם לָדֹם
נִפְעַל נָדַם נָדָם יִדַּם הִדֹּם לְהִדֹּם
הִפְעִיל הֵדֵם מֵדֵם יָדֵם הָדֵם לְהָדֵם
הֻפְעַל הוּדַם מוּדָם יוּדַם -אין- -אין-
פִּעֵל דּוֹמֵם מְדוֹמֵם יְדוֹמֵם דּוֹמֵם לְדוֹמֵם
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-