מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דממה
הגייה *
dmama
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ד־מ־ם א
דרך תצורה
משקל קְטָלָה
נטיות
לשון המקרא שקט , דומיה .
”יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע.“ (איוב ד , פסוק ז )
”דממה חרישית שׂררה, למרות קריאותיהם של האחד והשני מבני המזרח. ההולכים על ארבע נראו עצובים ביותר. בני היהודים הלכו לאט.ה.“ (רגעי חיים ומות , מאת יוסף לואידור , בפרויקט בן יהודה )
אני מבקש שתהיה פה דממה , אני מנסה להירדם.
לשון המקרא העדר רוח; מצב בו הים חלק לגמרי, ללא גלים.
"יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם." (תהלים קז כט )
מן ד-מ-ם, דומיה, שקט.
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המטאורולוגיה (תשל"א), 1971.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש דמם א
השורש ד־מ־ם א הוא שורש מגזרת הכפולים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ד־מ־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
דַּם גם דָּמַם
דָּם גם דּוֹמֵם
יִדֹּם
דֹּם
לָדֹם
נִפְעַל
נָדַם
נָדָם
יִדַּם
הִדֹּם
לְהִדֹּם
הִפְעִיל
הֵדֵם
מֵדֵם
יָדֵם
הָדֵם
לְהָדֵם
הֻפְעַל
הוּדַם
מוּדָם
יוּדַם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
דּוֹמֵם
מְדוֹמֵם
יְדוֹמֵם
דּוֹמֵם
לְדוֹמֵם
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-