געש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: גַּעַשׁ.

גַָּעַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ג־ע־שׁ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. מלא רעש והמולה.
    • וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי-חָרָה לוֹ“ (תהלים יח, פסוק ח)

גיזרון[עריכה]

  • פועל משורש זה מופיע במקרא פעם אחת בלבד בבניין קל. הוא מופיע פעם נוספת בבניין פועל: ”רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָד.“ (איוב לד, פסוק כ)
  • אכדית, 'גֶשׁוּ' gešu בהוראת לכַיֵיחַ (אוויר, מים, דם, מוקוס) [1].מן השושלת ה-19 במצרים (בה חדרה השפעה תרבותית הולכת וגוברת ממערב אסיה), ועד התקופה היוונית-רומית מופיע שם זה במצרית קדומה, "גְאשְׁ" - gꜣš, בהוראת שאון, חפזון, בהלה. מושאל לקופטית ודימוטית 'קאשׁ' ϭⲱϣ לנבוע, למזוג, להיות נמס [2]
  • בערבית, כשם תואר - גַ'אִשְׁ جَيَّاش בהוראת נסער, נלהב, תוסס. כשם עצם גַ'ייש جَيْش בהוראת צבא, השוו מעברית ארכאית - 'מתגוששים' ובצורה דומה, במשמעות ניגודית 'מתבוששים'.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. gešu / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 432
  2. ראו,שם