ניר

נְיָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נייר
הגייה*	neyar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־י־ר
דרך תצורה	משקל קְטָל
נטיות	נְיַר־; ר׳ נְיָרוֹת

דף נייר

ניירות

1. משטח דקיק וחלק עשוי סיבי תאית מעובדים המיועד לכתיבה, לדפוס, לאמנות, ועוד.

   • ”הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כ)

2. מסמך רשמי, תעודה.

   • "וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או ניירות (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה." (שו"ת הרא"ש, כלל סו, סימן ג)

גיזרון

• לשון חז"ל מאכדית: niāru.

פרשנים מפרשים

• "נייר - של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור" (פירוש ר' עובדיה מברטנורא על המשנה, מסכת סוטה, פרק ב, משנה ד)
• "נייר עשוי מעשבים על ידי דבק שקורין גלו"ד." (פירוש רש"י על התלמוד הבבלי, מסכת פסחים, דף מב, עמוד ב)

צירופים

• דף נייר
• מגבת נייר
• נייר אלומיניום
• נייר אפייה
• נייר אריזה
• נייר דבק
• נייר זכוכית
• נייר טואלט
• נייר מכתבים
• נייר סופג
• נייר עיתון
• נייר פרגמנט
• ניירות ערך
• נמר מנייר
• עיסת נייר
• נייר לקמוס

תרגום

• איטלקית: carta‏‏‏‏
• אנגלית: paper‏‏‏‏
• אספרנטו: papero‏‏‏‏
• גרמנית: Papier‏‏‏‏
• טורקית: kağıt‏‏‏‏
• ספרדית: papel‏‏‏‏
• ערבית: ورقة‏‏‏‏
• צרפתית: papier‏‏‏‏
• רומנית: hârtie‏‏‏‏
• רוסית: бумага‏‏‏‏

ראו גם

• אוריגמי
• בריסטול
• גוויל
• גיליון
• דף
• עמוד
• פפירוס
• קלף
• קרטון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: נייר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נייר

נִיר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניר
הגייה*	nir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־י־ר
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות	ר׳ נִירִים

ניר

1. שדה חרוש.

   • ”נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים.“ (ירמיהו ד, פסוק ג)
   • ”מרחיקין גורן קבוע מן העיר [...] מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף כד, עמוד ב)
   • ”הָבוּ הָנִיפוּ, נִירוּ לָכֶם נִיר, / חַג לַקָּמָה, עֵת רֵאשִׁית קָצִיר“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם)
   • "מה הקול אני שומע/ וטירטור מפחיד, סואן?/ זה הטרקטור ניר גומע/ נומה בן, נומה בן." (שיר ערש נגבי, מאת יחיאל מוהר)

2. שם פרטי לזכר

גיזרון

• מקור המילה הוא שֵמי ועניינו עוֹל אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית, שומרית - niru; ארמית־סורית, סוואהילית - nira; ערבית - نِير (nir).

פרשנים מפרשים

• רד"ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.

תרגום

• אנגלית: tilth‏, plowed field‏‏‏‏

ראו גם

• גורן
• חורשה
• כר
• מוץ
• מרעה

נִיר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניר
הגייה*	nir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ר
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות	ר׳ נִירִים

1. לשון המקרא שלטון.

   • ”כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם.“ ((מלכים א טו, פסוק ד)

גיזרון

• צורה משנית של המילה נֵר. המילה בהקשרה המקראי באה לסמל את אור המלכות.

פרשנים מפרשים

• רש"י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
• רד"ק: ניר בחיר"ק כמו בצר"י על דרך "ערכתי נֵר למשיחי" ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו."
• מצודת דוד: ניר - ר"ל מלך מושל וכה"א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
• מצודת ציון: ניר - כמו נר ור"ל מלכות.
• רלב"ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.

נִיר ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניר
הגייה*	nir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. חורים בקורת הנול בהם מעבירים את חוטי השתי.

   • ”אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והעושה שתי בתי נירין“ (שבת עג, פסוק א)

צירופים

• בתי נירים