גליון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גִּלָּיוֹן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גיליון |
| הגייה* | gilayon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר׳ גִּלְיוֹנוֹת או גִּלְיוֹנִים |
- לשון המקרא יריעה דקה יחסית, של נייר, עור וכדומה, המיועדת לכתוב עליה.
- ”וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי קַח־לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.“ (ישעיהו ח, פסוק א)
- ”גִּלָּיוֹן שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמִּלְמַעְלָן וְשֶׁמִלְּמַטָּן שֶׁבַּתְּחִלָּה וְשֶׁבַּסּוֹף, מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ג, משנה ד)
- ”הגליונין של ספר תורה, מצילין אותן מפני הדלקה או אין מצילין אותן מפני הדלקה?“ (בבלי, מסכת שבת – דף קטז, עמוד א)
- המאמר התפרסם בגיליון ספטמבר 1930 של העיתון.