גרן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גֹּרֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גורן
הגייה* goren
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה בעיקר, לעתים זכר
שורש ג־ר־ן
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר': גְּרָנוֹת (בתנ"ך ובעקבותיו גם בלשון חז"ל: גֳּרָנוֹת[1]), נ"י: גֹּרֶן־, נ"ר: גָּרְנוֹת־, כ': גָּרְנוֹ, גָּרְנִי, גָּרְנָהּ; גָּרְנוֹתֵיהֶן, גָּרְנוֹתֵיכֶם, גָּרְנוֹתַי, גָּרְנוֹתֶיהָ
גורן עגולה שבסיסה בטון. בעברה האחד הגדיש, ובעברה השני המוץ.
  1. שֶׁטַח מִישׁוֹרִי רָחָב וְתָחוּם בּוֹ נְדוֹשָׁה הַתְּבוּאָה.
  2. לשון המקרא רַחֲבָה מֶרְכָּזִית בְּיִשּׁוּב בָּהּ מִתְאַסְּפִים לַאֲסֵפוֹת וְלִכְנָסִים.
    • ”וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן, פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן...“ (מלכים א׳ כב, פסוק י)
  3. לשון חז"ל דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל הַצּוֹמֵחַ אוֹ שֶׁל הַחַי, צֶאֱצָאֵי הַחַיּה אוֹ פֵּרוֹת הָאִילָן.
  4. יְבוּל הַשָּׂדֶה הַמַּמְתִּין לַדַּיִשׁ וְלַזְּרִיָּה אוֹ אַךְ לַזְּרִיָּה.
    • ”...הִנֵּה הוּא (בועז) זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה“ (רות ג, פסוק ב)
    • "והשם יתברך אשר השליט את האדם להשתמש ברוחות האוויר לִזְרוֹת בהן את הַגְּרָנוֹת." מנדל לפין, "חשבון הנפש", עמ' 4

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית . מקבילה אוגריתית: גרנ. ערבית: جُرْن (קרי: גֻּ'רְן)- גורן.
  • מקושר כנראה בעזרת ה-("bible"), לאנגלית עתיקה, בהגיית: "קֵוְרְן" quern - בהוראת אבן רחיים, בהוראה זו גם בליטאית -"גִירנַה" girna. השוו באנגלית granary.
  • 2: ”וּמַלְאַךְ יְהוָה הָיָה עִם גֹּרֶן ה-אורנה [הָאֲרַוְנָה] הַיְבֻסִי“ (שמואל ב׳ כד, פסוק טז), השוו ל:"גורן - ארינה".

מידע נוסף[עריכה]

  • 2: בתקופת המקרא שמש הגורן כרחבה ציבורית גדולה, מקום כינוסים, טכסים, ופולחן ציבורי ששכן לרוב בחלקה התחתון של העיר, בכתבי אוגרית יושב דנאל השופט בתוך אדירי העם בגורן ודן את דין האלמנה והיתום . יש רגליים להנחה שגם הלשון "הושב בגורן" הבאה בתעודות נוזי משמעותה "נתבע לדין"[2].
  • 4: בשכבת הלשון המקראית-קלאסית שימש הגורן כמקום הזרייה והדיש בלבד. הוראת הביטוי ממגילת רות (שיש המאחרים את זמן כתיבתה לתקופה הפרסית) גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים (רות ג, פסוק ב) המתפרשת כ-יבול, שאולה ממציאות מאוחרת המתועדת בלשון חכמים [3].

פתגמים וביטויים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. המנקד כבדרך המקרא אינו שוגה. צורה זו, בה הגימ"ל חטופה בחטף קמץ אינה המקרה היחיד בו אות שאיננה גרונית מונעת בחטף, ראה צֳרִי, צִפֳּרִים, ועוד.
  2. עורך/כים: משה דוד קאסוטו,שם הספר: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב'. מקום ההוצאה: ירושלים, שם ההוצאה: מוסד ביאליק. שנת ההוצאה: תשי"ד - 1954 עמוד: 559
  3. השוו: גורן פולים שהיתה במרון, ומתכוונים לשאול: "האם יש גרן (יבול) לאטד"