גרן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גֹּרֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גורן
הגייה* Goren, מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה בעיקר, לעתים זכר
שורש ג־ר־ן
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר': גְּרָנוֹת (בתנ"ך ובעקבותיו גם בלשון חז"ל: גֳּרָנוֹת[1]), נ"י: גֹּרֶן־, נ"ר: גָּרְנוֹת־, כ': גָּרְנוֹ, גָּרְנִי, גָּרְנָהּ; גָּרְנוֹתֵיהֶן, גָּרְנוֹתֵיכֶם, גָּרְנוֹתַי, גָּרְנוֹתֶיהָ
גורן עגולה שבסיסה בטון. בעברה האחד הגדיש, ובעברה השני המוץ.
  1. שֶׁטַח מִישׁוֹרִי רָחָב וְתָחוּם בּוֹ נְדוֹשָׁה הַתְּבוּאָה.
  2. לשון המקרא רַחֲבָה מֶרְכָּזִית בְּיִשּׁוּב בָּהּ מִתְאַסְּפִים לַאֲסֵפוֹת וְלִכְנָסִים.
    • "וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן, פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן..." (מלכים א׳ כב, פסוק י)
  3. לשון חז"ל דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל הַצּוֹמֵחַ אוֹ שֶׁל הַחַי, צֶאֱצָאֵי הַחַיּה אוֹ פֵּרוֹת הָאִילָן.
  4. יְבוּל הַשָּׂדֶה הַמַּמְתִּין לַדַּיִשׁ וְלַזְּרִיָּה אוֹ אַךְ לַזְּרִיָּה.
    • "...הִנֵּה הוּא (בועז) זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה" (רות ג, פסוק ב)
    • "והשם יתברך אשר השליט את האדם להשתמש ברוחות האוויר לִזְרוֹת בהן את הַגְּרָנוֹת." מנדל לפין, "חשבון הנפש", עמ' 4

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית ולה מקבילות באוגריתית: גרנ, וכן בערבית: جُرْن (קרי: גֻּ'רְן)- גורן.

פתגמים וביטויים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. המנקד כבדרך המקרא אינו שוגה. צורה זו, בה הגימ"ל חטופה בחטף קמץ אינה המקרה היחיד בו אות שאיננה גרונית מונעת בחטף, ראה צֳרִי, צִפֳּרִים, ועוד.