מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון חז"ל כּלְכֵּל עַצְמוֹ מִן; הִתְקַיֵּם מִן.
- "אלמנה ניזונת מנכסי יתומים, ומעשה ידיה שלהן, ואינן חייבין בקבורתה" (משנה, סדר נשים, מסכת כתובות, פרק י"א, א')
- "והבנות ניזונות מנכסי האב, ואינן ניזונות מנכסי האם" (משנה, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, פרק ח')
- "סוכה אחת של נצפה ועלת לתוכה וגדרתא ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו" (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, דף ע"ח, פרק ט"ו)
השורש זון |
השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
ז־ו־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
זָן |
זָן |
יָזוּן |
זוּן |
לָזוּן |
נִפְעַל |
נִזּוֹן |
נִזּוֹן |
יִזּוֹן |
הִזּוֹן |
לְהִזּוֹן |
הִפְעִיל |
הֵזִין |
מֵזִין |
יָזִין |
הָזֵן |
לְהָזִין |
הֻפְעַל |
הוּזַן |
מוּזָן |
יוּזַן |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
- בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
- בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.
|
|