מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כפל לשון
הגייה *
ke fel lashon
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
כ־פ־ל ; ל־שׁ־ן
דרך תצורה
צירוף
נטיות
חזרה על ביטוי במילים אחרות .
”וכך, על פני עמודים אחדים, כפל-לשון וחזרת-דברים, עד הסוף:“ (בָּעִתּוֹנוּת וּבַסִּפְרוּת , מאת י"ח ברנר , בפרויקט בן יהודה )
”פֹּה יִקְרָא הַקּוֹרֵא אֶת הַכָּתוּב בְּבֶן-הַמֶּלֶךְ הַרִאשׁוֹן, / וְהַמְחַבֵּר, יִצְּרֵהוּ אֵל כְּאִישׁוֹן, / יֵלֶךְ-לוֹ לְפִי-שָׁעָה לִישׁוֹן, / כִּי מַה-יִּתְרוֹן בְּמִשְׁנֵה דְבָרִים וּבְכֵפֶל לָשׁוֹן ?“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם , מאת ח"נ ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
”לא החוקים החיצוניים בלבד (שאינם חיצוניים גרידא), כגון בנין שורות ובתים לשיר, הרכבה סימטרית, הקבלות, חרוזים־חוזרים, כפל־לשון , סמלים ורמזים, מעידים על שיטת הבעה ועל כללי יצירה, אלא אפילו הריתמוס, ההתפעמות, המלים המסתוריות או הכישופיות וכל רוח השיר מורים על סדר ועל כוונה, המונחים ביסודו.“ (יסוד ההלכה בבקורת , מאת ישראל כהן , בפרויקט בן יהודה )
”האם מבדיל הכותב בין ’רקע‘ ל’סיבות‘, או שמא אין אלו אלא כפל לשון נבוב, כמו ’הטורקים והסלג'וקים‘?“ (נפנוף של מטפחת , מאת ראובן קריץ , בפרויקט בן יהודה )
השורש כפל
השורש כ־פ־ל הוא שורש מגזרת השלמים .
קרוב אל השורש ק־פ־ל שמשלים אותו בהטיות הפועל בבניינים הכבדים.
פ־ע־ל
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
כָּפַל
כּוֹפֵל
(ב׳ פעוּל: כָּפוּל )
יִכְפּוֹל
כְּפוֹל
לִכְפּוֹל
נִפְעַל
נִכְפַּל
נִכְפָּל
יִכָּפֵל
הִכָּפֵל
לְהִכָּפֵל
הִפְעִיל
הִכְפִּיל
מַכְפִּיל
יַכְפִּיל
הַכְפֵּל
לְהַכְפִּיל
הֻפְעַל
הֻכְפַּל
מֻכְפָּל
יֻכְפָּל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל