לדלג לתוכן

הלשין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִלְשִׁין

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הלשין
שורש וגזרה ל־שׁ־ןגזרת השלמים
בניין הִפְעִיל
  1. הפר סוד; גילה את מעשהו של אחר במטרה להענישו.
    • ”אַל-תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל-אֲדֹנָיו פֶּן-יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ.“ (משלי ל, פסוק י)
    • ”הַשָֹּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, מִנְּיַן יְמוֹת הַחַמָּה שַׁלִּיט לְהַלְשִׁין בְּכֻלָּן חוּץ מִיּוֹם כִּפּוּר.“ (במדבר רבה, פרשה יח, סימן כא)

גיזרון

[עריכה]
  • פועל משורש זה מופיע פעמיים במקרא[1]: פעם אחת בבניין הפעיל בפסוק לעיל, ופעם אחת בבניין פוֹלֵל בפסוק הבא: מְלוֹשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ-עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל.“ (תהלים קא, פסוק ה).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. "לשן (שורש)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3960)