הלשין

הִלְשִׁין[עריכה]

הפר סוד; גילה את מעשהו של אחר במטרה להענישו.
- ”אַל-תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל-אֲדֹנָיו פֶּן-יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ.“ (משלי ל, פסוק י)
- ”הַשָֹּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, מִנְּיַן יְמוֹת הַחַמָּה שַׁלִּיט לְהַלְשִׁין בְּכֻלָּן חוּץ מִיּוֹם כִּפּוּר.“ (במדבר רבה, פרשה יח, סימן כא)

פועל משורש זה מופיע פעמיים במקרא^[1]: פעם אחת בבניין הפעיל בפסוק לעיל, ופעם אחת בבניין פוֹלֵל בפסוק הבא: ”מְלוֹשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ-עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל.“ (תהלים קא, פסוק ה).