ארה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ארה
שורש וגזרה א־ר־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ליקט ואסף תוצרת חקלאית.
    • ”בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי“ (שיר השירים ה, פסוק א)
    • ”לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ“ (תהלים פ, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

  • שורש מקראי[1]. מקביל לארמית אָרָה, ולפיניקית 𐤀𐤓 (אר) במשמעות אסף (ראו הסרקופג של תבנתהסרקופג של תבנת).
  • מצוי במקרא כשם עצם בצורת "אֹרֹת", ראו ”וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט אֹרֹת (מלכים ב׳ ד, פסוק לט). יש שפרשו "ארת" בהוראת עשבי בר ראויים למאכל. תרגום יונתן: כשם קיבוצי לעשבי תיבול "יֵרוֹקָנִין" שפורש בהוראת "עשבי תיבול".
  • התנא רבי מאיר בתלמוד בבלי מפרש ”גרגיר“ (בבלי, מסכת יומאדף יח, עמוד ב) שבלשון חז"ל מזוהה כבן-חרדל מצוי הגדל בר בישראל ומזרעיו ניתן להפיק שמן. רשי מפרש ארוג"א (אורוגולה/ערוגה?)

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]



השורש ארה

השורש א־ר־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ר־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָרָה אוֹרֶה יֶאֱרֶה אֱרֵה לֶאֱרוֹת
נִפְעַל נֶאֱרָה נֶאֱרֶה יֵאָרֶה הֵאָרֵה לְהֵאָרוֹת
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל
  1. "אָרָה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 717)