התלקט
מראה
הִתְלַקֵּט
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התלקט |
שורש וגזרה | ל־ק־ט, גזרת השלמים |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- נֶאֱסַף, הִתְקַהֵל
- ”וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ“ (שופטים יא, פסוק ג)
- ”כְּשֶׁבָּרַח מִפְּנֵי שָׁאוּל הִתְלַקֵּט אֵלָיו גְּדוּד קָטָן מֵאַנְשֵׁי הַמָּצוֹק וּמְרֵי הַנֶּפֶשׁ, וַיְהִי מְשׁוֹטֵט עִמָּם בַּשָּׂדֶה וּבַמִּדְבָּר“ (על ספרים ואישים במקרא, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- הִתְאַרְגֵן
- ”הָרוֹב הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֲגוּדּוֹת הִתְלַקֵט מִבֵּין פְּקִידִים, אִישֵׁי-צָבָא מִתְּקוּפַת נפוליאון, כּוֹהֲנִים וַאֲצִילִים. בְּרוּבָּן הִטְעִימוּ הָאֲגוּדּוֹת אֶת מְסִירוּתָן לַוַּטִיקָן וְלַנְּסִיכִים הַשּׁוֹלְטִים.“ (על תחיית איטליה, מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)
- הִתְנַשֵא (לַגּוֹבַה)
- "תֵּל הַמִּתְלַקֵּט גּוֹבַה עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ אוֹרֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד" משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק י"ד
גיזרון
[עריכה]המשמעות הראשונה מן המקרא. המשמעות השנייה מוּשאלת מן המשמעות המקראית. המשמעות השלישית חוּדשה על-ידי הרמב"ם בציטוט שהובא לעיל.