כן התרן
מראה
כֵּן (וגם כַּן) הַתֹרֶן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כן התורן |
הגייה* | ken / kan hatoren |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צרף |
נטיות | ר׳ כַּנֵי הַתְרָנִים |
- לשון המקרא לפי גירסה אחת: בסיס התורן בספינה.
- "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס [...]." (ישעיהו לג כג)
- ”[...] אחב"י המה כספינה המטרפת בלב ים אשר נקרעו יריעותיה ונשבר כן תרנה והרוח עוד ידחפנה מעל שני סלעי מגור [...].“ ("הכרמל", 21 ביוני 1868, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”וימהר שר החובל להסתר מזעם אף הים [...], ולא יכול להחזיק כן תרנה, לריק תם כחו לקרא לו לעזרה [...].“ ("העברי", 24 ביולי 1896, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- יש המפרשים מן כַּן - יסוד, בסיס; אחרים מן "כֵּן" - היטב, בצורה נכונה. הסברה השנייה מתקבלת יותר, כי רגל התורן קבועה בתוך בטן הספינה, על השדרית, ואינה מחוזקת בחבלים.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- מצודת דוד על ישעיהו לג כג: ""כן" - ענינו כראוי וכנכון כמו לא יכין לדבר כן" (שופטים יב).
- "המקום, או החור, שבו מונח התורן, נקרא כן התורן." (רפאל פטאי, הספנות העברית, תרצ"ח)