מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ייעוד
|
| הגייה* |
yi'ood
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ע־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ יִעוּדִים נ"י יִעוּדוֹ יִעוּדָהּ
|
- לשון חז"ל קביעת מצב עתידי של אדם או חפץ.
- (הלכה) לקיחה לאישות של אמה עבריה.
- לשון ימי הביניים מטרה, תכלית.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- מן הפועל ייעד ויָעַד המקראי.
- לפעמים ההגיה היא יֵעוּד מקושי המבטא.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יעוד
|
| הגייה* |
ya'ood
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ע־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ יְעוּדָה
|
- לשון ימי הביניים מזומן. שנקבע גורלו ומצבו לעתיד.
- בשעה היעודה צלצל בפעמון הדלת.
- מן הפועל יָעַד המקראי.
- מן המילה עַד התפתחו השורשים י־ע־ד וגם ע־ת־ד (עתיד, תעוד).
