יעוד

יִעוּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ע־ד
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ יִעוּדִים נ"י יִעוּדוֹ יִעוּדָהּ

לשון חז"ל שם פעולה, קביעת מצב עתידי של אדם או חפץ.
[הלכה] לקיחה לאישות של אמה עבריה.
- ”מה טעם קאמר, מה טעם אין יעוד אלא בגדול? לפי שאין יעוד אלא מדעת“ (בבלי, מסכת קידושין – דף יט, עמוד א)
לשון ימי הביניים מטרה תכלית
להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

לשון ימי הביניים מזומן. שנקבע גורלו ומצבו לעתיד.
- בשעה היעודה צלצל בפעמון הדלת.