מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ייעוד |
| הגייה* | yi'ood |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ע־ד |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ יִעוּדִים נ"י יִעוּדוֹ יִעוּדָהּ |
- לשון חז"ל קביעת מצב עתידי של אדם או חפץ.
- (הלכה) לקיחה לאישות של אמה עבריה.
- לשון ימי הביניים מטרה, תכלית.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- מן הפועל ייעד ויָעַד המקראי.
- לפעמים ההגיה היא יֵעוּד מקושי המבטא.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | יעוד |
| הגייה* | ya'ood |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | י־ע־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ יְעוּדָה |
- לשון ימי הביניים מזומן. שנקבע גורלו ומצבו לעתיד.
- בשעה היעודה צלצל בפעמון הדלת.
- מן הפועל יָעַד המקראי.
- מן המילה עַד התפתחו השורשים י־ע־ד וגם ע־ת־ד (עתיד, תעוד).
