כל שכן

כָּל שֶׁכֵּן [לֹא כָּל שֶׁכֵּן ?]

לשון חז"ל בוודאי וכמובן. היסק לוגי, לפי נתון ידוע בודאי שהעדיף ממנו מוכרח גם הוא.
- ”כִּלְאֵי זְרָעִים, אֲסוּרִים מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וּמֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, (וְכָל שֶׁכֵּן בַּהֲנָאָה).“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ח, משנה א)
- ”אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון, לפנינו לא כל שכן?“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נה, עמוד א)
- ”מה אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה, אף עבד כנעני נקנה בכסף ממונו, לא כל שכן הוא אם כן אפי' בשטר ובחזקה?“ (בבלי, מסכת בכורות – דף יג, עמוד א)
- ”אם ענש על בת אביו שלא בת אמו, ובת אמו שלא בת אביו, בת אביו ובת אמו לא כל שכן?“ (בבלי, מסכת מכות – דף ה, עמוד ב)
- ”בשל אחרים אני זוכה, בשל עצמי לא כל שכן?“ (בבלי, מסכת ערכין – דף כט, עמוד א)
- לבדו הצליח להרים את הארון, כל שכן בסיוע אחרים.