ישוב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף יישוב)

יִשּׁוּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יישוב
הגייה* yishuv
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־שׁ־ב
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ יִשּׁוּבִים; יִשּׁוּב־, ר׳ יִשּׁוּבֵי־
  1. הושבת בני אדם במקום לקביעות.
    • מבצע יישוב העולים בערי ישראל נחל הצלחה.
  2. לשון חז"ל מקום בו גרים בני אדם בקביעות.
    • ”הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלָּוָה הֵימֶנּוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ בַיִּשּׁוּב, לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַמִּדְבָּר.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק י, משנה ו)
    • ”אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן, עוֹר הָאָדָם, וְעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר.“ (משנה, מסכת חוליןפרק ט, משנה ב)
    • בנגב ובגליל מוקמים יישובים רבים כחלק מן המאמץ הלאומי להפרחת אזורים אלו.
    • במבצע חומה ומגדל הוקמו 52 יישובים חקלאיים יהודיים בארץ־ישראל.
  3. לשון חז"ל מהלך מחשבתי המסיר קושיה, סתירה, בעיה וכד'.
    • ”וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן – [...] בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, וּבְפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב...“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ו)
    • אהבתי את יישובו של הרשב"א על קושית על הראב"ד.
  4. סיום של סכסוך או ריב; השלמה.
    • השופט מצא דרך ליישוב הסכסוך בין התובע לנתבע.

גיזרון[עריכה]

  • שם פעולה מן הפועל יישב

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש ישב

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

י־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁב יוֹשֵׁב יֵשֵׁב שֵׁב לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל נוֹשַׁב נוֹשָׁב יִוָּשֵׁב הִוָּשֵׁב לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל הוֹשִׁיב מוֹשִׁיב יוֹשִׁיב הוֹשֵׁב לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל הוּשַׁב מוּשַׁב יוּשַׁב -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁב מְיַשֵּׁב יְיַשֵּׁב יַשֵּׁב לְיַשֵּׁב
פֻּעַל יֻשַּׁב מְיֻשַּׁב יְיֻשַּׁב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁב מִתְיַשֵּׁב יִתְיַשֵּׁב הִתְיַשֵּׁב לְהִתְיַשֵּׁב