מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
השלמה
|
הגייה* |
hashlama
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׁ־ל־ם
|
דרך תצורה |
משקל הַקְטָלָה
|
נטיות |
ר׳ הַשְׁלָמוֹת
|
- תוספת אשר הופכת דבר־מה למלא, לשלם.
- בשבוע שעבר שברתי שן, אז הלכתי לרופא שיניים והוא עשה לי השלמה.
- הכרה במצב מסוים והימנעות מלפעול נגדו.
- השלמה עם נכות כרוכה בקשיים פסיכולוגיים רבים הן מצדו של הנפגע והן מצדה של סביבתו הקרובה.
- סיום ריב בפשרה או בהסכמה משותפת.
- completion
השורש שׁלם
|
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
- השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").
| |
|