מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | השלמה |
הגייה* | hashlama |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־ל־ם |
דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
נטיות | ר׳ הַשְׁלָמוֹת |
- תוספת אשר הופכת דבר־מה למלא, לשלם.
- בשבוע שעבר שברתי שן, אז הלכתי לרופא שיניים והוא עשה לי השלמה.
- הכרה במצב מסוים והימנעות מלפעול נגדו.
- השלמה עם נכות כרוכה בקשיים פסיכולוגיים רבים הן מצדו של הנפגע והן מצדה של סביבתו הקרובה.
- סיום ריב בפשרה או בהסכמה משותפת.
השורש שׁלם |
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר. |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
- השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").
|
|