לדלג לתוכן

טב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

טֹב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טוב
שורש וגזרה ט־ו־ב, גזרת נע"ו/י [1]
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נֶחֱשַׁב רָצוּי, הָיָה טוֹב וְחִיוּבִי.
    • ” מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד, פסוק ה)
    • ”מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה; מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים“ (שיר השירים ד, פסוק י)
  2. לשון המקרא הָיָה שְׂבַע רָצוֹן, שִמְחָה וָאֹשֶר בָּאוּ עָלָיו.
    • ”אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה-אָז, טוֹב לוֹ“ (ירמיהו כב, פסוק טו)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא. השורש משותף לשפות שמיות רבות; באוגריתית: טב, בערבית: טַיִּבּ (طَيِّب), בארמית: טַב ועוד.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. והֶעתיד הוא לפי יט"ב (מנחי פ"י): ”לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ“ (בראשית יב, פסוק יג)


השורש טוב

השורש ט־ו־ב הוא שורש הניטה בעתיד של בניין קל לפי גזרת נפ"יו, וביתר הנטיות ניטה לפי גזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ט־ו־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל טֹב טוֹב יִיטַב -אין- לֵטוֹב
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵטִיב מֵטִיב יָטִיב הָטֵב לְהָטִיב
הֻפְעַל הוּטַב מוּטָב יוּטַב -אין- -אין-
פִּעֵל טִיֵּב מְטַיֵּב יְטַיֵּב לְטַיֵּב טַיֵּב
פֻּעַל טֻיַּב מְטֻיָּב יְטֻיָּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה

[עריכה]

טַב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טב
הגייה* tav
חלק דיבר שם־תואר, תואר־הפועל, שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ו־ב,גזרת נע"ו/י
דרך תצורה
נטיות
  1. [ארמית] טוב

צירופים

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]