נוף
מראה
נוֹף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נוף |
הגייה* | nof |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ו־ף |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | ר׳ נוֹפִים, נוֹפֵי־ |
- מרחב פתוח הנפרש לפני העיניים.
- "בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל יַלְדוּת / אֲשֶׁר הָיָה פּוֹרֵחַ, / הָיִיתִי חֵלֶק מֵהַנּוֹף / הַיּוֹם אֲנִי אוֹרֵחַ." (נוֹף יַלְדוּת, מאת שלמה ארצי)
- "וּכְמוֹ גְּלוּיוֹת שֶׁל נוֹף יָפוֹת, / תְּמוּנוֹת בְּזִכְרוֹנִי עָפוֹת / מִבַּעַד עֲדָשָׁה שֶׁל מַצְלֵמָה." (שָׁלוֹם לָךְ אֶרֶץ נֶהֱדֶרֶת, מאת אילן גולדהירש)
- "היה היו כאן פעם שקמים, /חולות מסביב וגם נוף. /העיר תל אביב של אותם הימים /היתה בית בודד על החוף." (גן השקמים, מאת יוחנן זראי)
- "כשמביטים למטה / מגובה המנוף / זו את שמקשטת / בשבילנו את הנוף." (אהבת פועלי הבניין, מאת נעמי שמר)
- לשון המקרא גובה.
- לשון חז"ל חלק העץ הבולט מעל הקרקע, מן הענפים התחתונים ומעלה.
- ”אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ב, משנה ז)
- ”וְעֵץ יַעֲרָם גָּדֵל מִנּוֹפוֹ, / וּתְחִלַּת מִנְיָנָם מִסּוֹפוֹ.“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת ח"ן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- 2. מילה יחידאית. השורש מופיע לרוב כפועל "הניף". השוו לביטוי האוגריתי: 𐎐𐎔 𐎌𐎎𐎎 (נפ שמם) בהוראת: גובה שמים.[1]
- 3. ככל הנראה גזור מ(2). יש שהציעו שנקרא כך על שם תנועתו, השוו לפועל נופף.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: view, landscape, scenery
- ספרדית: paisaje (זכר), vista (נקבה), panorama (זכר)
- ערבית: منظر (תעתיק: מַנְטַ'ר)
- مشهد (תעתיק: מַשְׁהַד)
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: נוף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נופים |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 704.