מזג

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֶזֶג[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: חסר משמע נוסף: משקה (שפריץ).

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזג
הגייה* mezeg
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ז־ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
מזג (2)
  1. לשון ימי הביניים אופיו של דבר מה וגם ערבוב של מאפיינים או תכונות אופי.
    • " ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם." (מלבי"ם על משלי כג כד)
    • לאסף יש מזג עצבני, הוא עוזב את השולחן בעת האוכל לעתים קרובות.
  2. לשון המקרא תערובת משקאות.
    • "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים." (שיר השירים ז, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  • ההמילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר, למשל, הוא אפוא אופי האוויר.[1]
  • משמעות השורש היא 'תשלובת'. (מזיגת היין במים) מזגו של אדם היינו תשלובת התכונות המרכיבות את אופיו.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, "מעריב", 1.7.2016.

מָזַג[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מזג
שורש וגזרה מ־ז־ג
בניין פָּעַל
  1. העביר נוזל מכלי אחד למשנהו.
    • "בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם." (משנה, מסכת ברכותפרק ח, משנה ב)
    • "מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו. וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה." (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ד)
    • "מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו." (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה ט)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pour‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • הפועל מתייחס במקור למזיגת היין במים -הוספת מים ליין על מנת לדללו, פעולת מיזוג. ולא לפעולת השפיכה שנקראת עירוי,עם השנים המילה התייחדה לעירוי היין ומשם לשאר המשקים.
  • יש המשתמשים בפועל זה לציון הגשת כל מזון שהוא. יש לשונאים, כגון אלו באקדמיה, המסתייגים מכך.[1]

ראו גם[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. האם אפשר למזוג אוכל באתר האקדמיה ללשון העברית, מרס 2011

מִזֵּג[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיזג
שורש וגזרה מ־ז־ג
בניין פִּעֵל
  1. צירף נוזלים או גזים שונים לתרכובת אחת.
  2. (מהנ"ל) ויסת את תנאי החום והלחות באמצעות מכשיר חשמלי המיועד לכך.
  3. בהשאלה: איחד שתי חברות עסקיות.
    • איש העסקים הממולח מיזג את החברות עליהן השתלט עם החברה שלו.

גיזרון[עריכה]

קיים במקורות בצורת מָזַג, (מזג יין במים) כמו כן בפסוק אל יחסר המזג.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

(1)

(2)

ראו גם[עריכה]