לדלג לתוכן

מזג

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מֶזֶג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמזג
הגייה*mezeg
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשמ־ז־ג
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיות
מזג (2)
  1. לשון ימי הביניים אופי; מכלול מגמתי של המאפיינים המשקפים את מצבו הנתון של הנשוא.
    • " ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם." (מלבי"ם על משלי כג כד)
    • לאסף יש מזג עצבני, הוא עוזב את השולחן בעת האוכל לעתים קרובות.
  2. לשון המקרא תערובת משקאות.
    • ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר, למשל, הוא אפוא אופי האוויר.[1]
  • משמעות השורש היא 'תשלובת'. (מזיגת היין במים) מזגו של אדם היינו תשלובת התכונות המרכיבות את אופיו.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות

[עריכה]
  1. רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, "מעריב", 1.7.2016.

מָזַג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאמזג
שורש וגזרהמ־ז־ג
בנייןפָּעַל (קַל)
איור של גישה מוזגת תה.
מזיגת חלב לכוס קפה
  1. לשון חז"ל ערבב נוזל בנוזל אחר (לרוב, ערבוב של מים ויין)
    • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ח, משנה ב)
    • מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו; וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק י, משנה ד)
    • ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה ט)
  2. עברית חדשה העביר נוזל מכלי אחד למשנהו.
    • המלצר המחוייט בעל השפם המושחז חייך בנימוס כשמזג שמפנייה וורודה לכוסה של אשת ראש הממשלה (פלונימוס).

גיזרון

[עריכה]
  • הפועל מתייחס במקור למזיגת היין במים -הוספת מים ליין על מנת לדללו, פעולת מיזוג שדינה כפעולת מהילה. ולא לפעולת השפיכה שנקראת עירוי,עם השנים המילה התייחדה לעירוי היין ומשם לשאר המשקים.
  • יש המשתמשים בפועל זה לציון הגשת כל מזון שהוא. יש לשׁונַאים, כגון אלו באקדמיה, המסתייגים מכך.[1]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • ספרדית:
    1. verter‏‏‏‏
    2. servir‏‏‏‏
  • אנגלית: pour‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

הערות

[עריכה]
  1. האם אפשר למזוג אוכל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 15 במרס 2011

מִזֵּג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאמיזג
שורש וגזרהמ־ז־ג
בנייןפִּעֵל
  1. צרף רכיבים שונים לתערובת הומוגנית.
  2. שילב לתוך־
    • איש העסקים הממולח מיזג את החברות שנרכשו לתוך התאגיד.
    • ההנהלה מיזגה את מסקנות הועדה לתוך הקווים המנחים להתנהלות העובדים בחברה.
  3. (מהנ"ל) ויסת את תנאי החום והלחות באמצעות התקן חשמלי המיועד לכך.
  4. (כימיה) דילל את הבסיס.

גיזרון

[עריכה]
  • קיים במקורות בצורת מָזַג, בגדר "מזג יין במים" ('עִידֵּן', דילל את החוזק של הנוזל המקורי) כמו כן בפסוק ”אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג (שיר השירים ז, פסוק ג).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

(1)

(2)

(3)

(1)

(2)

(4)

  • אנגלית: temper‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]