מזג

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֶזֶג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזג
הגייה* mezeg
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ז־ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
מזג (2)
  1. לשון ימי הביניים אופיו של דבר מה וגם ערבוב של מאפיינים או תכונות אופי.
    • " ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם." (מלבי"ם על משלי כג כד)
    • לאסף יש מזג עצבני, הוא עוזב את השולחן בעת האוכל לעתים קרובות.
  2. לשון המקרא תערובת משקאות.
    • ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  • ההמילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר, למשל, הוא אפוא אופי האוויר.[1]
  • משמעות השורש היא 'תשלובת'. (מזיגת היין במים) מזגו של אדם היינו תשלובת התכונות המרכיבות את אופיו.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, "מעריב", 1.7.2016.

מָזַג[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מזג
שורש וגזרה מ־ז־ג
בניין פָּעַל (קַל)
איור של גישה מוזגת תה.
מזיגת חלב לכוס קפה
  1. העביר נוזל מכלי אחד למשנהו.
    • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ח, משנה ב)
    • מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו; וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ד)
    • ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה ט)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pour‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • הפועל מתייחס במקור למזיגת היין במים -הוספת מים ליין על מנת לדללו, פעולת מיזוג. ולא לפעולת השפיכה שנקראת עירוי,עם השנים המילה התייחדה לעירוי היין ומשם לשאר המשקים.
  • יש המשתמשים בפועל זה לציון הגשת כל מזון שהוא. יש לשונאים, כגון אלו באקדמיה, המסתייגים מכך.[1]

ראו גם[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. האם אפשר למזוג אוכל באתר האקדמיה ללשון העברית, מרס 2011

מִזֵּג[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיזג
שורש וגזרה מ־ז־ג
בניין פִּעֵל
  1. צרף רכיבים שונים לתערובת אחת.
    • איש העסקים הממולח מיזג את החברות עליהן השתלט עם החברה שלו.
  2. (מהנ"ל) ויסת את תנאי החום והלחות באמצעות מכשיר חשמלי המיועד לכך.

גיזרון[עריכה]

  • קיים במקורות בצורת מָזַג, (מזג יין במים) כמו כן בפסוק אל יחסר המזג.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

(1)

(2)

ראו גם[עריכה]