חרוט

חָרוּט

עברית חדשה גוף סיבוב הנוצר על ידי קטע המסתובב סביב ציר שאינו מקביל לקטע.
- חרוט נוצר על־ידי סיבוב משולש ישר־זווית.

בחיבור המתמטי הקדום "חיבור המשיחה והתשבורת" מאת רבי אברהם בן חייא לא מופיע שם זה. המחבר מתארו בתור "מוצק/מצבה אשר תושבתו מעוגלת", כלומר "גוף תלת־ממדי בעל בסיס עגול". למשל: "והמין השני נכנס בשני כללים: האחד, שתהיה תושבתו נמוקה ומציקה את גופה וממעיטה אותה, עד שהיא מגעת בראש אל נקודה אחת. והכלל הזה נמצא על תמונות רבות... ויכול תהיה תושבתו מעוגלת ("חיבור המשיחה והתשבורת", השער הרביעי).

ערך בוויקיפדיה: חרוט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרוטים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרוט
הגייה^*	kharut
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ח־ר־ט
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ חֲרוּטִים, נ׳ חֲרוּטָה, נ"ר חֲרוּטוֹת

עצם שחרטו בו, או דברים שנחרטו בעצם כלשהו. נאמר גם בהשאלה על מילים כתובות.
- ”...כמו שדרות תלפיות סלעיות וגושי אבנים מסותתות, שעל חלקתן חרוטות כתובות שונות“ (להר סיני, מאת צבי כשדאי, בפרויקט בן יהודה)
- ”היה היה בארץ הגליל איש חסיד אחד ושמו רבי יוסף דילה רֵינה, והוא לא שמע בקול הדברים האלה החרוטים על ספר“ (משני עולמות: ממשלת השטן, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”מה בכתב הזה חרוט? / מה זה? דן אוהב את רות?“ (הסבון בכה מאוד, מאת מרים ילן שטקליס)

צורות הנדסיות
נקודה קו קטע קרן ישר מישור מרחב	עקום מצולע (פוליגון) מקבילית	משולש מרובע מחומש (פנטגון) משושה (הקסגון) משובע (הפטגון) מתומן (אוקטגון) מתושע (נונגון) מעושר (דקגון)	ריבוע מלבן טרפז דלתון מעוין כוכב	פירמידה חרוט מנסרה ארבעון (טטרהדר) קובייה תיבה	פאון (פוליהדרון) תמניון (אוקטהדרון) תריסרון (דודקהדרון) עשרימון (איקוסהדרון) טרפזוהדרון טרפזוהדרון טריגונאלי טרפזוהדרון פנטגונלי	עיגול גזרה גליל אליפסה כדור אליפסואיד ספרה	אורך היקף שטח נפח זוית זוית מרחבית