בחיבור המתמטי הקדום "חיבור המשיחה והתשבורת" מאת רבי אברהם בן חייא לא מופיע שם זה. המחבר מתארו בתור "מוצק/מצבה אשר תושבתו מעוגלת", כלומר "גוף תלת־ממדי בעל בסיס עגול". למשל: "והמין השני נכנס בשני כללים: האחד, שתהיה תושבתו נמוקה ומציקה את גופה וממעיטה אותה, עד שהיא מגעת בראש אל נקודה אחת. והכלל הזה נמצא על תמונות רבות... ויכול תהיה תושבתו מעוגלת ("חיבור המשיחה והתשבורת", השער הרביעי).
עצם שחרטו בו, או דברים שנחרטו בעצם כלשהו. נאמר גם בהשאלה על מילים כתובות.
...כמו שדרות תלפיות סלעיות וגושי אבנים מסותתות, שעל חלקתן חרוטות כתובות שונות "להר סיני, צבי כשדאי
היה היה בארץ הגליל איש חסיד אחד ושמו רבי יוסף דילה רֵינה, והוא לא שמע בקול הדברים האלה החרוטים על ספר "משני עולמות", "ממשלת השטן", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
ערך בוויקיפדיה: חרוט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרוטים