מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך חלקי דרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * charutz
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּצָה ר׳ חֲרוּצִים נ"ר חֲרוּצוֹת
עושה במרץ וביעילות , בלי להתמהמה , ועם רצון לעזור.
”רָאשׁ עֹשֶׂה כַף-רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.“ (משלי י , פסוק ד ) "ואם רואים המון ידים חרוצות / נושאות סלים כבדים עם יין ומצות" (איך יודעים שבא אביב דתיה בן דור ) הפועלים החרוצים סיימו במהרה את העבודה. מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * charutz
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּצָה ר׳ חֲרוּצִים נ"ר חֲרוּצוֹת
מלא חריצים .
”עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ-יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהֹוָה וְאִשֶּׁה לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ לַיהֹוָה.“ (ויקרא כב , פסוק כב ) ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא , פסוק טו ) ”הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ “ (יואל ד , פסוק יד ) מכיוון שלחצת בחוזקה עם העפרון, הדף כולו חרוץ . מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * charutz
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּצָה, ר׳ חֲרוּצִים, נ"ר חֲרוּצוֹת
סופי , מוחלט .
”כִּי אִם-יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה.“ (ישעיהו י , פסוק כב ) ”אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר-חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר.“ (איוב יד , פסוק ה ) המתמודד הפגין ביצועים מחפירים במשחק, ולכן אין זה פלא שהוא נחל כשלון חרוץ .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * charutz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
לשון המקרא זהב .
”אִם-תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ .“ (תהלים סח , פסוק יד ) .מאכדית: "חַראָצוּ" ḫurāṣu , שהושאלה גם ליוונית, ומופיעה בתרגום השבעים: "חְרייזוּס" , במשמעות "זהב" או טובין בעל ערך. ראו: χρυσός .
השם "חרוץ" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית) בצוּרת "ח'רץ", צמד המילים "חרוץ" - "כסף" מופיע בתדירות גבוהה שאינה משאירה מקום לספק אודות קשר המשמעות בינם [1] ”כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף ; וּחָרוּץ , תְּבוּאָתָהּ“ (משלי ג , פסוק יד ) . ”קְחוּ-מוּסָרִי וְאַל-כָּסֶף ; וְדַעַת, מֵחָרוּץ נִבְחָר“ (משלי ח , פסוק י ) . ”וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר, לָהּ; וַתִּצְבָּר-כֶּסֶף , כֶּעָפָר, וְחָרוּץ , כְּטִיט חוּצוֹת“ (זכריה ט , פסוק ג ) .הערות שוליים [ עריכה ]
↑ משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 24
