מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * kharuts
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קַטּוּל (תשלום דגש)
נטיות נ׳ חָרוּצָה, ר׳ חָרוּצִים, נ"ר חָרוּצוֹת
לשון המקרא עושה במרץ וביעילות , בלי להתמהמה , ועם רצון לעזור.
”רָאשׁ עֹשֶׂה כַף-רְמִיָּה; וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.“ (משלי י , פסוק ד )
"ואם רואים המון ידים חרוצות / נושאות סלים כבדים עם יין ומצות" (איך יודעים שבא אביב , מאת דתיה בן דור )
הפועלים החרוצים סיימו במהרה את העבודה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * kharuts
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּצָה ר׳ חֲרוּצִים נ"ר חֲרוּצוֹת
לשון המקרא מלא חריצים .
”עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ-יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהֹוָה וְאִשֶּׁה לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ לַיהֹוָה.“ (ויקרא כב , פסוק כב )
”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא , פסוק טו )
”הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ .“ (יואל ד , פסוק יד )
מכיוון שלחצת בחוזקה עם העפרון, הדף כולו חרוץ .
בינוני פעול מן חרץ . חילופי צ/ט בין עברית לארמית עם חרוט .
מופיע בספר עמוס כצירוף מקראי: 'חרוץ-ברזל' בהוראת מורג - ”חֲרֻצוֹת -הַבַּרְזֶל“ (עמוס א , פסוק ג )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * kharuts
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּצָה, ר׳ חֲרוּצִים, נ"ר חֲרוּצוֹת
לשון המקרא סופי , מוחלט .
”כִּי אִם-יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה.“ (ישעיהו י , פסוק כב )
”אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר-חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר.“ (איוב יד , פסוק ה )
המתמודד הפגין ביצועים מחפירים במשחק, ולכן אין זה פלא שהוא נחל כשלון חרוץ .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה * kharuts
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
לשון המקרא [פיוטי ] זהב .
”אִם-תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ .“ (תהלים סח , פסוק יד )
”קְחוּ-מוּסָרִי וְאַל-כָּסֶף; וְדַעַת, מֵחָרוּץ נִבְחָר.“ (משלי ח , פסוק י )
”וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר, לָהּ; וַתִּצְבָּר-כֶּסֶף, כֶּעָפָר, וְחָרוּץ , כְּטִיט חוּצוֹת.“ (זכריה ט , פסוק ג )
מקבילות בשפות שמיות נוספות - פיניקית: 𐤇𐤓𐤑 (חרץ),[ 1] , אוגריתית: 𐎕𐎗𐎃 (ח'רץ)[ 2] , אכדית: ḫurāṣu . המילה הושאלה ליוונית-עתיקה, ומופיעה בתרגום השבעים בצורה: "חְריסוּס" (χρυσός ) במשמעות "זהב" או טובין בעל ערך. מיוונית-עתיקה הושאלה ללטינית: Chrysanthemum כהלחם של שתי מילים יווניות: חרסוס (χρυσεος) בהוראת מוזהב + אנתמון (ανθεμον) בהוראת: פרח , משם הועברה לשפות שונות כשם לפרח החרצית .
השם "חרוץ" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית וכתובות פיניקיות) בצוּרת "חֿרץ"; צמד המילים "חרוץ"–"כסף" מופיע תדיר בשרידי הספרות הכנענית שבכתבי אוגרית, במקרא ובכתובות הפיניקיות[ 3] .
↑ Tomback, Richard - A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, page 151.
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition by Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 401
↑ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא , א. רובינשטיין, 1979, עמ' 65–66; משה דוד קאסוטו, האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות , מוסד ביאליק, 1953, עמ' 24