זוית

זָוִית

לשון המקרא (גאומטריה) נקודת החיתוך של שני ישרים; ומידת הסיבוב ביניהם המקבילה לקשת שנקודה זו היא מרכזה.
- ”יהוה צְבָאוֹת, יָגֵן עֲלֵיהֶם, וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי-קֶלַע, וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ-יָיִן; וּמָלְאוּ, כַּמִּזְרָק – כְּזָוִיּוֹת, מִזְבֵּחַ.“ (זכריה ט, פסוק טו)
- ”אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים, מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם; בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל.“ (תהלים קמד, פסוק יב)
- ”...מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְנֶגְדָּן, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרֻבַּעַת, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיוֹת.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה א)
- סכום הזוויות במשולש שווה לזווית שטוחה.
נקודת מבט.
- זאת זווית מעניינת להסתכל על הנושא.
- צילמתי מזווית מחמיאה במיוחד.

ערך בוויקיפדיה: זווית