מרה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה מ־ר־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. התנגד להוראה של בעל סמכות. לא עשה כפי שצווה או עשה כנגד.

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

  • [[מורה#מוֹרֶה ג|מורה ג}}

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

מָרָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* mara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ר־ר
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
  1. איבר צמוד לכבד.
    • {{צט/מרה שניקבה וכבד סותמתה|
  2. עברית חדשה נוזל המופרש מן הכבד ונאסף בכיס המרה
  3. לשון חז"ל ארס. דבר קשה לגוף. קשה לקבלו
    • ”שתאבד בהן המרה“ (משנה, מסכת תרומותפרק ח, משנה ה)
    • {{צט/משנה|זרוק מרה בתלמידים
    • ”ושלחתי את הצרעה לפניך!ארשב"ל על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה, וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה“ (בבלי, מסכת סוטהדף לו, עמוד א)
    • ”אמרו עליו על מלאך המוות: כולו מלא עיניים. בשעת פטירתו של חולה, עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו, כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו. ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף כ, עמוד ב)
  4. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה):

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: bile‏‏‏‏
  • גרמנית: Galle‏‏‏‏
  • יוונית: χολή‏‏‏‏ (תעתיק: cholí)
  • פולנית: żółć‏‏‏‏
  • צרפתית: bile‏‏‏‏
  • רוסית: желчь‏‏‏‏ (תעתיק: želčʹ)

ראו גם[עריכה]

מָרָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. שם מקום במדבר סיני. אתר מקראי שימש לאחת החניות הראשנות במסע בני ישראל.

גיזרון[עריכה]

  • מן מר כמפרש בפסוק הנ"ל.