חמץ
מראה
(הופנה מהדף חומץ)
לערך העוסק בפועל חָמַץ במקרא; ראו חָמַס.
יש להוסיף לדף זה את הערך: חִמֵּץ.
חָמֵץ א
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חמץ |
שורש וגזרה | ח־מ־ץ, שלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא תפח ותסס (הנושא הוא בצק):
- ”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שִׁכְמָם“ (שמות יב, פסוק לד)
- ”וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם“ (שמות יב, פסוק לט)
- בצק שמשאירים אותו בחוץ במשך זמן רב עלול לחמוץ. כדי שהבצק לא יחמץ יש לאפות אותו לאחר לישה של 18 דקות לכל היותר.
גזרון
[עריכה]- במצרית עתיקה ח'מִיץ פירוש : "מלח ("salt") המובא מן הארצות הצפוניות"[1].
- מן הלשונות הדרום-ערביות (געז) נ חַבַּ זַ,לחם (خ ب ز) + חבּ ץ(خ ب ص) ,בארמית תלמודית משמש חבץ خبيص בהוראת מאכל שנוצר כתוצאה מתהליך של תסיסה מחמצת,ראו גם ב"שולחן ערוך - צור חיים" משנת 1775, "חביצה דהיינו פירורי לחם שנדבקים יחד על ידי מרק".
הערה
[עריכה]- בלשון המקרא הפועל מופיע בבניין קל - חָמֵץ. בעברית החדשה מקובל להשתמש בפועל בבניין הפעיל - החמיץ. בקרב יהדות תאפיללת במרוקו, הצירוף "בדיקת - חמץ" שימש בהוראת "כליון מוחלט".
- התורה אסרה על הבאת קורבן חמץ משום עבודה זרה, למרות איסור זה מתברר כי במזבחות עגלי שומרון נעשו דברים מעין אלה למורת רוח הנביא עמוס המאשים: ”וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה“ (עמוס ד, פסוק ה)
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]חָמֵץ ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חמץ |
הגייה* | khametz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־מ־ץ |
דרך תצורה | בינוני של הפועל חָמֵץ |
נטיות | ר׳ חֲמֵצִים; חֲמֵץ־, ר׳ חַמְצֵי־ |
- בצק שחמץ (תסס ותפח), או לחם שנאפה מבצק כזה.
- "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ" (שמות יג ז)
- "עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל־זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" (ויקרא ז יג)
צירופים
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]חֹמֶץ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חומץ |
הגייה* | khomets |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־מ־ץ |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- נוזל מימי חמוץ המשמש בעיקר בבישול ובתיבול מאכלים; לעתים קרובות בעל ניכוחיות גבוהה, הנוצר מתהליכי חמצון של משקאות אלכוהוליים, במיוחד מן היין.
- ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו, פסוק ג)
- ”וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.“ (תהלים סט, פסוק כב)
- ”כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.“ (משלי י, פסוק כו)
- ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ“ (רות ב, פסוק ב)
- ”וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק א, משנה א)
- ”דְּבַשׁ תְּמָרִים וְיֵין תַּפּוּחִים וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ב)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
- ”כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, מֻתָּר, כְּגוֹן חֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְרִיסִין.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה ב)
גזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: aceto
- אינדונזית: cuka
- אירית: fínéagar
- אנגלית: vinegar
- ארמית: חלא
- גרמנית: Essig
- הודית: सिरका (תעתיק: sirkā)
- הולנדית: azijn
- הונגרית: ecet
- טורקית: sirke
- יוונית: ξύδι (תעתיק: xýdi)
- יידיש: עסיק
- יפנית: 酢 (תעתיק: su)
- מלאית: cuka
- נורווגית: eddik
- ספרדית: vinagre
- ערבית: خل (תעתיק: חַ'לּ)
- פולנית: ocet
- פרסית: سرکه (תעתיק: סרכה)
- צרפתית: vinaigre
- קוריאנית: 식초 (תעתיק: sikcho)
- רומנית: oțet
- רוסית: у́ксус (תעתיק: úksus)
- שוודית: vinäger, ättika
מידע נוסף
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חומץ |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חומץ |
סימוכין
[עריכה]- ↑ "E. A. Wallis Budge; "An Egyptian hieroglyphic dictionary
- ↑ מאיר שלו, "החומוס הוא שלנו". אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ"ךְ, י"ז טבת תשס"א