מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- נטל רכוש אדם ללא רשותו.
- ”עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל־תֹּנוּ אַל־תַּחְמֹסוּ, וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.“ (ירמיהו כב, פסוק ג)
- השחית.
- ”כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי; בֵּין־קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין־הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ...“ (יחזקאל כב, פסוק כו)
- ”וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ שִׁכַּח יהוה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת וַיִּנְאַץ בְּזַעַם־אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן.“ (איכה ב, פסוק ו)
- לשון המקרא (משמעות משוערת) הסיר, סילק. [1]
- ”הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם; וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹסוּ.“ (איוב כא, פסוק כז)
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חמס
|
| הגייה* |
khamas
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־מ־ס
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
ר׳ חֲמָסִים; חֲמַס־, ר׳ חִמְסֵי־
|
- מצב שבו אדם גוזל את רכושו של אחר בחוסר צדק.
- ”וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ; אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ...“ (בראשית טז, פסוק ה)
- ”וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי, וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי; מֵאִישׁ חֲמָסִים, תַּצִּילֵנִי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק מט)
- ”וַיִּתֵּן אֶת־רְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְאֶת־עָשִׁיר בְּמֹתָיו; עַל לֹא־חָמָס עָשָׂה, וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו.“ (ישעיהו נג, פסוק ט)
- ”...כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים, וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס.“ (יחזקאל ז, פסוק כג)
- ”וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם.“ (יונה ג, פסוק ח)
- ”לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי; וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן, יִשָּׂא.“ (חבקוק א, פסוק ג)
 ערך בוויקיפדיה: חמס |
- ↑ לפי פרשנות באיוב כא
- ↑ ההגייה מקורית בעברית צחה נהגית כ'סה' נחצית
ערך בוויקיפדיה: חמס