מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בתואר חֹבֵשׁ; ראו חוֹבֵשׁ. |
- קשר והידק דבר בחבל וכדומה. או כרך סביב.
- ” בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב.“ (יחזקאל ל, פסוק כא)
- הכין בהמה לרכיבה.
- ”וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם-שָׂרֵי מוֹאָב.“ (במדבר כב, פסוק כא)
- ”וַיֹּאמֶר אֶל-בָּנָיו חִבְשׁוּ-לִי הַחֲמוֹר וַיַּחְבְּשׁוּ-לוֹ הַחֲמוֹר וַיִּרְכַּב עָלָיו.“ (מלכים א׳ יג, פסוק יג)
- שם תחבושת או רטיה לרפואה.
- ”...בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת-שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
- ”אֶת-הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת-הַנִּדַּחַת אָשִׁיב וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ וְאֶת-הַחוֹלָה אֲחַזֵּק...“ (יחזקאל לד, פסוק טז)
- ”לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל-יְהוָה כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ.“ (הושע ו, פסוק א)
- לשון המקרא כבש בכפיה במקום סתר. החביא. הטמין.
- ”טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן“ (איוב מ, פסוק יג)
- "מעשה בחמורו של רבי חנינה.. שגנבו אותו לסטים וחבשו אותו בחצר" (אבות דרבי נתן)
- לשון חז"ל הכניס אדם לכלא.
- זה למה חבוש? א"ל על חינם. אמר להם רואה אני שמא שוטה היה אבא, זה שמרד עליו חבשו וזה שלא מרד עליו חבשו אבות דרבי נתן פ"יז
- אמרו רבותינו כשנטרד נבוכדנאצר...כל אותו זמן היה אויל מרודך מלך תחתיו כשחזר חבשו בבית כלא ילקוט שמעוני חבקוק רמז תקסב
- שם כיסוי ראש.
- ”וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת-מֹשֶׁה.“ (ויקרא ח, פסוק יג)
- ”וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.“ (יחזקאל טז, פסוק י)
- שורש ח-ב-שׁ במשמעות כללית של 'קשירה' (ייתכן שיש קרבה לשורש ל-ב-שׁ). השורש קיים בשפות שמיות נוספות בהוראות דומות: ארמית: חבש - לקשור, לאסור. ערבית: حَبَّسَ (חַבַּסַ) - לקשור, حَبَسَ (חַבַּסַ) - לאסור, לעצור. השוו גם: אוגריתית: 𐎃𐎁𐎌 (חבשׁ) - חגורה. באופן דומה, במילון אכדי-ארמי המתוארך לתחילת האלף השני לפנה"ס מופיעה המילה ḫu-bu-u-su בהקבלה למילה אכדית בהוראת: חגורה.[1] מקביל גם למצרית: (ḥbs) בהוראת ללבוש, לכסות.
- משמעות 4 מקראית קרוב אל כָּבַשׁ. משמעות 5 יתכן מן 1 או מן 4.
- משמעות 5 מקבילה אל הפועל הערבי בהגיית 'חַבֲּשַׂא': حَبَسَ בהוראת לכלוא,לעכב[דרוש מקור].
- משמעות 6 חבישת כובע מן המקרא בפסוקים הנ"ל. במקור המגבעות היו כצעיף ארוך הנקשר ונכרך סביב. אך הפעולה נקראת חבישה באופן כללי לכלל כיסויי הראש.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | חובש |
| שורש וגזרה | ח־ב־שׁ |
| בניין | פֻּעַל |
- לשון המקרא שנעטף ונכרך להגנה או לרפואה.
- ” בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב“ (יחזקאל ל, פסוק כא)
- ”מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן“ (ישעיהו א, פסוק ו)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חבש |
| הגייה* | chabash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ב־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | |
- מדינה בצפון מזרח אפריקה.
 ערך בוויקיפדיה: חבש |
 מדריך טיולים בוויקימסע: חבש |
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | חיבש |
| שורש וגזרה | ח־ב־ש |
| בניין | |
- לשון המקרא עצר,חסם, הכניס למחבּוש
ערך בוויקיפדיה: חבש
מדריך טיולים בוויקימסע: חבש