כוש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כּוֹשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כוש |
| הגייה* | kosh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כּוֹשִׁים |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון חז"ל קנה; פלך.
- ”תנו רבנן: עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר תוחבין לה כוש ברוטב ומניחין על פיה.“ (בבלי, מסכת יומא – דף פב, עמוד א). רש"י: פלך.
- [טכנולוגיה] מוט עגול, בדרך כלל ממתכת, המעביר תנועה סיבובית.
- הטכנאי סובב ימינה את כוש השסתום.
- התפסנית מחוברת אל כוש המקדחה.
מקור[עריכה]
- לשון חז"ל. מקור המלה אינו ידוע. הפרשנות המסורתית "פלך שנשים טוות בו" (רש"י, רבי עובדיה מברטנורה); אולם, אף כי "כוש" נזכר כמה וכמה פעמים במשנה ובתלמוד, אין איזכור הקשור בטויה במפורש.
בעברית חדשה הושאלה המלה לשימוש טכני, כנראה בהשפעת האנגלית spindle המשמשת בכל המובנים שלעיל.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: spindle
כּוּשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כוש |
| הגייה* | kush |
| חלק דיבר | שם-עצם פרטי |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- ארצם של שחורי העור באפריקה המזרחית מדרום למצרים. לוח העמים בבראשית י' מייחסו לחם.
- ”וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ.“ (בראשית ב, פסוק יג)
- ”וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ.“ (מלכים ב׳ יט, פסוק ט)
- ”וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.“ (אסתר א, פסוק א)
מקור[עריכה]
- מקרא.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: Cush
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: ארץ כוש |
 טקסט בוויקיטקסט: ארץ כוש |