כוש

כּוֹשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוש
הגייה*	kosh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' כּוֹשִׁים

1. לשון חז"ל קנה; פלך.

   • "תנו רבנן: עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר תוחבין לה כוש ברוטב ומניחין על פיה." (בבלי, מסכת יומא – דף פב, עמוד א). רש"י: פלך.

2. [טכנולוגיה] מוט עגול, בדרך כלל ממתכת, המעביר תנועה סיבובית.

   • הטכנאי סובב ימינה את כוש השסתום.
   • התפסנית מחוברת אל כוש המקדחה.

מקור

• לשון חז"ל. מקור המלה אינו ידוע. הפרשנות המסורתית "פלך שנשים טוות בו" (רש"י, רבי עובדיה מברטנורה); אולם, אף כי "כוש" נזכר כמה וכמה פעמים במשנה ובתלמוד, אין איזכור הקשור בטויה במפורש.
  בעברית חדשה הושאלה המלה לשימוש טכני, כנראה בהשפעת האנגלית spindle המשמשת בכל המובנים שלעיל.

תרגום

1. אנגלית: spindle‏‏‏‏

כּוּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוש
הגייה*	kush
חלק דיבר	שם-עצם פרטי
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. ארצם של שחורי העור באפריקה המזרחית מדרום למצרים. לוח העמים בבראשית י' מייחסו לחם.

   • "וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ." (בראשית ב, פסוק יג).
   • "וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ." (מלכים ב׳ יט, פסוק ט).

מקור

• מקרא.

נגזרות

• כושי

תרגום

1. אנגלית: Cush‏‏‏‏

ראו גם

• אתיופיה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ארץ כוש

טקסט בוויקיטקסט: ארץ כוש