מחבוש

מַחְבּוֹשׁ[עריכה]

עונש של שלילת חירות התנועה והחזקה במשמר, המוטל במסגרת צבאית, שהינו חמור פחות מעונש של כליאה.
- "מחבוש יבוצע במחנה מעצר או בחדר משמר, או מקצתו במחנה מעצר ומקצתו בחדר משמר." (סעיף 496 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955)

משמעותו המקורית של השורש ח־ב־שׁ במקרא עניינה קשירה ”בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ“ (יחזקאל כז, פסוק כד), ”וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים“ (שופטים יט, פסוק י)). בלשון חכמים הופיעה גם משמעות שעניינה כליאה בבית סוהר ”מי.. שהיה חבוש בבית האסורין“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ד, משנה ה), ”מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף כא, עמוד ב). ואמרה מפורסמת היא ”אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד ב). מכאן קצרה הדרך בימינו לגזור את השם מחבוש, לעניין החזקה במשמר.

ערך בוויקיפדיה: מחבוש