מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- פיסת בד הכרוכה סביב איבר פגוע ומגינה עליו
- ”מַחֲזִירִין רְטִיָּה בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה; אִם בִּתְחִלָּה, כָּאן וְכָאן אָסוּר“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה יג)
- משה דיין שר הבטחון לשעבר של מדינת ישראל נהג לחבוש רטיה על עינו השמאלית.
- מצוי במקרא בצורת הפועל 'רטה' בהוראת לחץ, סחט,כַּרך ”יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי“ (איוב טז, פסוק יא)
- ארמית רֽטִי
- רטייה - כיסוי. ואל תאטר (תכסה) עלי באר פיה (תהילים סט, טז)