מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
הליכות
|
הגייה* |
halikhot
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה רבוי
|
שורש |
ה־ל־ך
|
דרך תצורה |
ר' מן הליכה
|
נטיות |
נס׳ הַלִיכוֹתַי הֲלִיכוֹתָיו הֲלִיכוֹתֶיהָ הֲלִיכוֹתֶךָ הֲלִיכוֹתַיִךְ הֲלִיכוֹתֵנוּ הֲלִכוֹתֵיהֶם הֲלִיכוֹתֵיהֶן הֲלִיכוֹתֵיכֶם
|
- אורח חייו של אדם נימוסיו והרגלי התנהגותו
- ”צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל“ (משלי ל, פסוק יח)
- ”רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ“ (תהלים סח, פסוק כה)
- הוא היה איש נעים הליכות, וכל מכריו הוקירוהו.
- המילה מופיעה כמה פעמים במקרא. במקור היא ריבוי של הליכה אך קבלה משמעות מעט נבדלת.
השורש הלך
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
תנועה מעבר ממקום אל מקום
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
ה/י־ל־ך
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
הָלַךְ
|
הוֹלֵךְ
|
יֵלֵךְ
|
לֵךְ
|
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
|
נִפְעַל
|
נֶהֱלַךְ
|
נֶהֱלָךְ
|
יֵהָלֵךְ
|
הֵהָלֵךְ
|
לְהֵהָלֵךְ
|
הִפְעִיל
|
הוֹלִיךְ
|
מוֹלִיךְ
|
יוֹלִיךְ
|
הוֹלֵךְ
|
לְהוֹלִיךְ
|
הֻפְעַל
|
הוּלַךְ
|
מוּלָךְ
|
יוּלַךְ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
הִלֵּךְ
|
מְהַלֵּך
|
יְהַלֵּך
|
הַלֵּךְ
|
לְהַלֵּךְ
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְהַלֵּךְ
|
מִתְהַלֵּךְ
|
יִתְהַלֵּךְ
|
הִתְהַלֵּךְ
|
לְהִתְהַלֵּךְ
|
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
| |
|