הכאה

הַכָּאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין	נקבה
שורש	נ־כ־י/ה
דרך תצורה	משקל הַקְטָלָה
נטיות	הַכָּאוֹת

1. הפעלת כוח בתנופה על גוף הגורמת בדר"כ לכאב, נזק, או שיברון.

   • הכאה שאין בה שווה פרוטה

2. (שחמט) הסרה של כלי מהלוח והצבה של כלי אחר במקומו.

גיזרון

• מן הכה.

תרגום

• אנגלית: strike‏‏‏‏
• צ'כית: úder‏‏‏‏, rána‏‏‏‏

ראו גם

• מכה
• חבטה
• בעיטה
• הקשה
• לטיפה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה

הִכְאָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	כ־א־י/ה
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא(משמעות משוערת) הכאיב החליש ציער

   • ”יַעַן הַכְאוֹת לֵב צַדִּיק שֶׁקֶר וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע“ (יחזקאל יג, פסוק כב)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא. קרוב לשורש כ־א־ב (כאב) וכ־ה־ה (כהה)

נגזרות

• נכאה

ראו גם

• הכהה
• הכאיב
• דְּבַשׁ נְכֹאת (מקראי)

השורש כאה
השורש כ־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה. נטיות הפעלים כ־א־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל נִכְאָה נִכְאֶה יִכָּאֶה הִכָּאֵה לְהִכָּאוֹת הִפְעִיל הִכְאָה מַכְאֶה יַכְאֶה הַכְאֵה לְהַכְאוֹת הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל