מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
לסטים
הגייה *
listim
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ל־ס־ט־ם (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות
ר׳ לִסְטִים או לִסְטִין
לשון חז"ל שודד דרכים, אדם הגונב מן הזולת תוך שימוש באיומים או בכוח פיזי.
”אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי מפני הלסטים .“ (בבלי, מסכת ברכות – דף י, עמוד ב )
”מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא לִפְרַקְמַטְיָא, אָמַר לוֹ אַבָּא מִתְיָרֵא אֲנִי בַּדֶּרֶךְ מֵהַלִּסְטִים וּבַיָּם מִפְּנֵי אַפִּירָטִין .“ (ויקרא רבה, פרשה כה, סימן א )
"אָדָם שֶׁתְּפָסוּהוּ לִסְטִים וְהָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְעוֹלֵל בּוֹ לְהַכּוֹתוֹ" (מדרש תהלים ו )
"שמא יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעת גויים." (קטע:רש"י על בראשית א א )
”אל תחת הגשר בין הקוצים והברקנים נסתרתי, שם תקנתי בגדי על גופי – והריני אורב ממסתור כלסטים מזוין.“ (נפש רצוצה , מאת ש' בן־ציון , בפרויקט בן יהודה )
זהו שיבוש מהצורה המקורית "לִיסְטִיס" (בגלל הדמיון הגרפי בין סמ"ך למ"ם סופית; ראו אוצר בלום ), מיוונית: leistes) λῃστής ) – גנב . המילה הובאה לעברית על־ידי חכמי המשנה, שאף יצקו אותה לתבנית של פועל: ללסטם ("מלסטם את הבריות").
בלשון חז"ל המילה משמשת בין לרבים ובין ליחיד. ”מעשה בלסטים אחד שיצא ליהרג במגיזת קפוטקיא“ (בבלי, מסכת יבמות – דף כה, עמוד ב )
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש לסטם
השורש ל־ס־ט־ם הוא שורש מגזרת המרובעים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ל־ס־ט־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
לִסְטֵם
מְלַסְטֵם
יְלַסְטֵם
לַסְטֵם
לְלַסְטֵם
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל