גנוב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גָּנוּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גנוב
הגייה* ganuv
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ג־נ־ב
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ גְּנוּבָה, ר׳ גְּנוּבִים, נ"ר גְּנוּבוֹת
  1. שנלקח ללא רשות. שמוחזק שלא על פי הדין.
    • " כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי" (בראשית ל, פסוק לג)
    • המשטרה מצאה בבית רכוש החשוד כגנוב.
  2. [סלנג] בהשאלה (1): שהשתבשה עליו דעתו, ואינו פועל בהגיון.
    • "לאה, לאה, לאה, / לה זה לא נוגע; / כל מה שניסיתי לא פוגע, / אני עליה גנוב." (לאה גנוב, מאת דורי בן זאב)
    • תגיד לי; מה, אתה גנוב, אתה לא רואה איך אתה נוסע?!
  3. [סלנג ישן] שמוצא חן בעיני הדובר.
    • איזה גנוב השעון הזה.

גיזרון[עריכה]

  • צורת בינוני פעול של הפועל גָּנַב, מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
  • הסלנג (2) על־פי גניבת דעת, במקור בהקשר לסמים.


צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

שנלקח בלא רשות

  • אנגלית: stolen‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש גנב

השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־נ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּנַב גּוֹנֵב יִגְנׁב גְּנׁב לִגְנׁב
נִפְעַל נִגְנַב נִגְנָב יִגָּנֵב הִגָּנֵב לְהִגָּנֵב
הִפְעִיל הִגְנִיב מַגְנִיב יַגְנִיב הַגְנֵב לְהַגְנִיב
הֻפְעַל הֻגְנַב מֻגְנָב יֻגְנַב -אין- -אין-
פִּעֵל גִּנֵּב מְגַנֵּב יְגַנֵּב גַּנֵּב לְגַנֵּב
פֻּעַל גֻּנַּב מְגֻנָּב יְגֻנַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּנֵּב מִתְגַּנֵּב יִתְגַּנֵּב הִתְגַּנֵּב לְהִתְגַּנֵּב