מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מגניב
|
הגייה* |
magniv
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־נ־ב
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטִיל
|
נטיות |
ר׳ מַגְנִיבִים, נ׳ מַגְנִיבָה, נ"ר מַגְנִיבוֹת
|
- [סלנג] משמח, מצוין ומיוחד.
- וואו, איזה מגניב, קיבלתי 100 בבחינה ובכלל לא למדתי.
- המסיבה אתמול היתה ממש מגניבה.
- איזה ג'ינס מגניב לבשת אתמול.
- [סלנג] אדם שמקובל על אנשים בחברתו. בדרך כלל משתתף בהתנהגויות מקובלות, כגון שתייה ועישון.
- "בוא לספסל האחורי איפה שיושבים המגניבים".
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
השורש גנב
|
השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ג־נ־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גָּנַב
|
גּוֹנֵב
|
יִגְנׁב
|
גְּנׁב
|
לִגְנׁב
|
נִפְעַל
|
נִגְנַב
|
נִגְנָב
|
יִגָּנֵב
|
הִגָּנֵב
|
לְהִגָּנֵב
|
הִפְעִיל
|
הִגְנִיב
|
מַגְנִיב
|
יַגְנִיב
|
הַגְנֵב
|
לְהַגְנִיב
|
הֻפְעַל
|
הֻגְנַב
|
מֻגְנָב
|
יֻגְנַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גִּנֵּב
|
מְגַנֵּב
|
יְגַנֵּב
|
גַּנֵּב
|
לְגַנֵּב
|
פֻּעַל
|
גֻּנַּב
|
מְגֻנָּב
|
יְגֻנַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגַּנֵּב
|
מִתְגַּנֵּב
|
יִתְגַּנֵּב
|
הִתְגַּנֵּב
|
לְהִתְגַּנֵּב
|
| |
|