פלח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פֶּלַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פלח
הגייה* pelakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ל־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּלָחִים; פֶּלַח־, ר׳ פִּלְחֵי־
פלחי תפוז
  1. חתיכה, חלק של השלם.
    • "וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת, פֶּלַח רֶכֶב--עַל-רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ; וַתָּרִץ, אֶת-גֻּלְגָּלְתּוֹ" (שופטים ט נג)
    • "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים ד ג)
    • "הלוקח מן העני, וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה--מעשר מכל אחד ואחד" (משנה דמאי ה ה)
    • "אֲנִי פָּעַרְתִּי פֶה וָאָדֹם, וְהִיא עֹמֶדֶת, וּבִימִינָהּ פֶּלַח תַּפּוּחַ צַח וְאָדֹם" ("בשל תפוח", חיים נחמן ביאליק)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


פַלָּח (גם: פַּלָּח)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פלח
הגייה* falakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ פַלָּחִים
  1. חקלאי. לרוב נאמר על עובד־אדמה פשוט, ובפרט על עובד־אדמה ערבי.
    • "'הַעֲיַפְתֶּם כְּבָר, פַּלָּחִים קְטָנִּים', שׁוֹאֶלֶת תִּקְוָה..." ("אנשי בראשית", אליעזר שמאלי)
    • הפלח השכים בבוקר לחרוש את שדהו.

גיזרון[עריכה]

  • מערבית: فَلَّاح (פַלָّאח), שמשמעו חקלאי. בערבית השרש فلح (פ־ל־חַ) משמעו "חרש". ראו פָּלַח.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה הובאה מערבית לעברית במשקל קַטָּל, הקיים גם בערבית לתיאור בעלי מקצוע. אולם במילה עברית יש לכתוב "פַּלָּח", בפ' דגושה. יש שהקפידו לכתוב כך.
  • בתרגום אונקלוס ל- "...אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים..." (בראשית כט, פסוק יח) מופיע אֶפְלְחִנָּךְ שְׁבַע שְׁנִין (אונקלוס על בראשית כט יח), כלומר השורש פ־ל־ח בארמית קשור לעבודה.[1]
  • בסלנג עברי משמשת גם צורת התעתיק המדויק של המילה הערבית "פלאח".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פלאח

סימוכין[עריכה]

  1.   אבשלום קור, "באופן מילולי: הקשר בין המילים מלאך ומלאכה". ‏icast‏, 24.1.11

פִּלַּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פילח
שורש וגזרה פ־ל־ח
בניין פִּעֵל


  1. חילק דבר לחלקים.
    • "וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד כִּי לֹא יָדָעוּ" (מלכים ב ד לט)
    • הילד קילף את התפוז, פילח אותו לפלחים ואכל אותו בתאבון.
    • הפרסומאי פילח את אוכלוסיית־המאזינים לפי מקום מגוריהם.
  2. חדר אל תוך עצם כלשהו ועברו בעדו.
    • "יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי" (איוב טז יג)
    • צהלות־השמחה הרמות פילחו את האויר.
  3. לשון המקרא יָלַד, הביא לעולם.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: split‏‏‏‏ (1-2)

מידע נוסף[עריכה]

בשפה המדוברת שגורה הצורה הבלתי תקנית "פִּלֵּחַ" (עתיד: "יְפַלֵּחַ").

ראו גם[עריכה]

פֻּלַּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פולח
שורש וגזרה פ־ל־ח
בניין פֻּעַל
  1. נחתך, נבצע, שעברו באמצעו.
    • התפוז פולח לפלחים בידי הילד הרעב.
  2. [סלנג] נגנב.
    • אתמול הסתובבתי בשוק המרכזי, והארנק שלי פולח מכיסי האחורי.

מילים נרדפות[עריכה]

פָּלַח א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פלח
שורש וגזרה פ־ל־ח
בניין קל (פָּעַל)
  1. חתך.

גיזרון[עריכה]

  1. מקבילה בערבית: فَلَحَ (פַלַחַ) שמשמעו חָרַשׁ.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

פָּלַח ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פלח
שורש וגזרה פ־ל־ח
בניין קל (פָּעַל)
  1. עבד לאל או לאליל.
    • "בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אֱלָהָךְ דִּי אנתה [אַנְתְּ] פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ" (דניאל ו יז)
    • "איתמר: העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה: אביי אמר חייב, רבא אמר פטור: אביי אמר חייב, דהא פלחה!" (סנהדרין סא ב)

גיזרון[עריכה]

  1. באכדית: palahu – ירא, פחד; בארמית: פְּלַח [1].

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. אברהם אבן־שושן, המלון החדש, ירושלים: הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1981, כרך שני, עמוד 1062.

פִלֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פילח
שורש וגזרה פ־ל־ח
בניין פִּעֵל
  1. [סלנג] גנב (לרוב נאמר על גניבת דברים קטנים).
    • כאשר הסב המוכר את פניו, ניצל ראובן את ההזדמנות ופילח מהדוכן שני מלונים.
    • בבית הספר היו לנו שיעורי גינה, היינו שותלים כל מיני ירקות עונתיים וכשהם הבשילו, היינו מפלחים, אוכלים ונהנים מאד מהתוצרת. [1]

גיזרון[עריכה]

  • יתכן מערבית, מהפועל فَلَّحَ שמשמעותו: הונה, רימה.[2]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]


מידע נוסף[עריכה]

  • האות פ' רפה בניגוד לכללי הדקדוק התקני וכמקובל במילים לועזיות.

סימוכין[עריכה]

  1. נאוה לוין (גלובצקי), "ילדותי בנס ציונה". ‏הקשר הרב דורי‏, תשע"ה.
  2. אברהם שרוני, המילון המקיף ערבי־עברי, תל־אביב: משרד הבטחון, ההוצאה לאור (בשיתוף עם אוניברסיטת תל־אביב וצה"ל - חיל המודיעין), 1987, כרך ג', עמוד 976.