פלח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פֶּלַח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פלח |
| הגייה* | pelakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ פְּלָחִים; פֶּלַח־, ר׳ פִּלְחֵי־ |
- חתיכה, חלק של השלם.
- "וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת, פֶּלַח רֶכֶב--עַל-רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ; וַתָּרִץ, אֶת-גֻּלְגָּלְתּוֹ" (שופטים ט נג)
- "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים ד ג)
- "הלוקח מן העני, וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה--מעשר מכל אחד ואחד" (משנה דמאי ה ה)
- "אֲנִי פָּעַרְתִּי פֶה וָאָדֹם, וְהִיא עֹמֶדֶת, וּבִימִינָהּ פֶּלַח תַּפּוּחַ צַח וְאָדֹם" ("בשל תפוח", חיים נחמן ביאליק)
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
פַלָּח (גם: פַּלָּח)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פלח |
| הגייה* | falakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ פַלָּחִים |
- חקלאי. לרוב נאמר על עובד־אדמה פשוט, ובפרט על עובד־אדמה ערבי.
- "'הַעֲיַפְתֶּם כְּבָר, פַּלָּחִים קְטָנִּים', שׁוֹאֶלֶת תִּקְוָה..." ("אנשי בראשית", אליעזר שמאלי)
- הפלח השכים בבוקר לחרוש את שדהו.
גיזרון[עריכה]
- מערבית: فَلَّاح (פַלָّאח), שמשמעו חקלאי. בערבית השרש فلح (פ־ל־חַ) משמעו "חרש". ראו פָּלַח.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- המילה הובאה מערבית לעברית במשקל קַטָּל, הקיים גם בערבית לתיאור בעלי מקצוע. אולם במילה עברית יש לכתוב "פַּלָּח", בפ' דגושה. יש שהקפידו לכתוב כך.
- בתרגום אונקלוס ל- ”...אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים...“ (בראשית כט, פסוק יח) מופיע אֶפְלְחִנָּךְ שְׁבַע שְׁנִין (אונקלוס על בראשית כט יח), כלומר השורש פ־ל־ח בארמית קשור לעבודה.[1]
- בסלנג עברי משמשת גם צורת התעתיק המדויק של המילה הערבית "פלאח".
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: פלאח |
סימוכין[עריכה]
- ↑ אבשלום קור, "באופן מילולי: הקשר בין המילים מלאך ומלאכה". icast, 24.1.11
פִּלַּח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פילח |
| שורש וגזרה | פ־ל־ח |
| בניין | פִּעֵל |
- חילק דבר לחלקים.
- "וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד כִּי לֹא יָדָעוּ" (מלכים ב ד לט)
- הילד קילף את התפוז, פילח אותו לפלחים ואכל אותו בתאבון.
- הפרסומאי פילח את אוכלוסיית־המאזינים לפי מקום מגוריהם.
- חדר אל תוך עצם כלשהו ועברו בעדו.
- "יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי" (איוב טז יג)
- צהלות־השמחה הרמות פילחו את האויר.
- לשון המקרא יָלַד, הביא לעולם.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: split (1-2)
מידע נוסף[עריכה]
בשפה המדוברת שגורה הצורה הבלתי תקנית "פִּלֵּחַ" (עתיד: "יְפַלֵּחַ").
ראו גם[עריכה]
- התפלח (2)
פֻּלַּח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פולח |
| שורש וגזרה | פ־ל־ח |
| בניין | פֻּעַל |
- נחתך, נבצע, שעברו באמצעו.
- התפוז פולח לפלחים בידי הילד הרעב.
- [סלנג] נגנב.
- אתמול הסתובבתי בשוק המרכזי, והארנק שלי פולח מכיסי האחורי.
מילים נרדפות[עריכה]
פָּלַח א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פלח |
| שורש וגזרה | פ־ל־ח |
| בניין | קל (פָּעַל) |
- חתך.
- "כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ, נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל" (תהלים קמא ז)
- "קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר, מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר." ("המכונית", חיים נחמן ביאליק)
גיזרון[עריכה]
- מקבילה בערבית: فَلَحَ (פַלַחַ) שמשמעו חָרַשׁ.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
פָּלַח ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פלח |
| שורש וגזרה | פ־ל־ח |
| בניין | קל (פָּעַל) |
- עבד לאל או לאליל.
- "בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אֱלָהָךְ דִּי אנתה [אַנְתְּ] פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ" (דניאל ו יז)
- "איתמר: העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה: אביי אמר חייב, רבא אמר פטור: אביי אמר חייב, דהא פלחה!" (סנהדרין סא ב)
גיזרון[עריכה]
- באכדית: palahu – ירא, פחד; בארמית: פְּלַח [1].
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: worship
סימוכין[עריכה]
- ↑ אברהם אבן־שושן, המלון החדש, ירושלים: הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1981, כרך שני, עמוד 1062.
פִלֵּחַ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פילח |
| שורש וגזרה | פ־ל־ח |
| בניין | פִּעֵל |
- [סלנג] גנב (לרוב נאמר על גניבת דברים קטנים).
- כאשר הסב המוכר את פניו, ניצל ראובן את ההזדמנות ופילח מהדוכן שני מלונים.
- בבית הספר היו לנו שיעורי גינה, היינו שותלים כל מיני ירקות עונתיים וכשהם הבשילו, היינו מפלחים, אוכלים ונהנים מאד מהתוצרת. [1]
גיזרון[עריכה]
- יתכן מערבית, מהפועל فَلَّحَ שמשמעותו: הונה, רימה.[2]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- האות פ' רפה בניגוד לכללי הדקדוק התקני וכמקובל במילים לועזיות.
סימוכין[עריכה]
- ↑ נאוה לוין (גלובצקי), "ילדותי בנס ציונה". הקשר הרב דורי, תשע"ה.
- ↑ אברהם שרוני, המילון המקיף ערבי־עברי, תל־אביב: משרד הבטחון, ההוצאה לאור (בשיתוף עם אוניברסיטת תל־אביב וצה"ל - חיל המודיעין), 1987, כרך ג', עמוד 976.
