פלח

פֶּלַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פלח
הגייה*	pelakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ל־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ פְּלָחִים; פֶּלַח־, ר׳ פִּלְחֵי־

פלחי תפוז

1. חתיכה, חלק של השלם.

   • "וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת, פֶּלַח רֶכֶב--עַל-רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ; וַתָּרִץ, אֶת-גֻּלְגָּלְתּוֹ" (שופטים ט נג)
   • "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים ד ג)
   • "הלוקח מן העני, וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה--מעשר מכל אחד ואחד" (משנה דמאי ה ה)
   • "אֲנִי פָּעַרְתִּי פֶה וָאָדֹם, וְהִיא עֹמֶדֶת, וּבִימִינָהּ פֶּלַח תַּפּוּחַ צַח וְאָדֹם" ("בשל תפוח", חיים נחמן ביאליק)

צירופים

• פלח שוק

מילים נרדפות

• פיסה, פרוסה

ניגודים

• שָׁלֵם

תרגום

• אנגלית: slice‏, piece‏‏‏‏

פַלָּח (גם: פַּלָּח)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פלח
הגייה*	falakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ פַלָּחִים

1. חקלאי. לרוב נאמר על עובד־אדמה פשוט, ובפרט על עובד־אדמה ערבי.

   • "'הַעֲיַפְתֶּם כְּבָר, פַּלָּחִים קְטָנִּים', שׁוֹאֶלֶת תִּקְוָה..." ("אנשי בראשית", אליעזר שמאלי)
   • הפלח השכים בבוקר לחרוש את שדהו.

גיזרון

• מערבית: فَلَّاح (פַלָّאח), שמשמעו חקלאי. בערבית השרש فلح (פ־ל־חַ) משמעו "חרש". ראו פָּלַח.

נגזרות

• פלחה

מילים נרדפות

• איכר, חקלאי, עובד אדמה

מידע נוסף

• המילה הובאה מערבית לעברית במשקל קַטָּל, הקיים גם בערבית לתיאור בעלי מקצוע. אולם במילה עברית יש לכתוב "פַּלָּח", בפ' דגושה. יש שהקפידו לכתוב כך.
• בתרגום אונקלוס ל- ”...אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים...“ (בראשית כט, פסוק יח) מופיע אֶפְלְחִנָּךְ שְׁבַע שְׁנִין (אונקלוס על בראשית כט יח), כלומר השורש פ־ל־ח בארמית קשור לעבודה.^[1]
• בסלנג עברי משמשת גם צורת התעתיק המדויק של המילה הערבית "פלאח".

ראו גם

• יוגב
• פֻּלְחָן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פלאח

סימוכין

1. ↑  אבשלום קור, "באופן מילולי: הקשר בין המילים מלאך ומלאכה". ‏icast‏, 24.1.11

פִּלַּח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פילח
שורש וגזרה	פ־ל־ח
בניין	פִּעֵל

1. חילק דבר לחלקים.

   • "וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד כִּי לֹא יָדָעוּ" (מלכים ב ד לט)
   • הילד קילף את התפוז, פילח אותו לפלחים ואכל אותו בתאבון.
   • הפרסומאי פילח את אוכלוסיית־המאזינים לפי מקום מגוריהם.

2. חדר אל תוך עצם כלשהו ועברו בעדו.

   • "יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי" (איוב טז יג)
   • צהלות־השמחה הרמות פילחו את האויר.

3. לשון המקרא יָלַד, הביא לעולם.

   • ”תִּכְרַעְנָה, יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה...“ (איוב לט, פסוק ג).

צירופים

• כאב מפלח
• פילח את האוויר

נגזרות

• פילוח

מילים נרדפות

• בִּקֵּעַ (1)
• בָּצַע (1)
• הרים (2)
• יָלַד (3)

תרגום

• אנגלית: split‏‏‏‏ (1-2)

מידע נוסף

בשפה המדוברת שגורה הצורה הבלתי תקנית "פִּלֵּחַ" (עתיד: "יְפַלֵּחַ").

ראו גם

• התפלח (2)

פֻּלַּח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פולח
שורש וגזרה	פ־ל־ח
בניין	פֻּעַל

1. נחתך, נבצע, שעברו באמצעו.

   • התפוז פולח לפלחים בידי הילד הרעב.

2. [סלנג] נגנב.

   • אתמול הסתובבתי בשוק המרכזי, והארנק שלי פולח מכיסי האחורי.

מילים נרדפות

• בֻּקַּע (1)
• נגנב (2)

פָּלַח א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פלח
שורש וגזרה	פ־ל־ח
בניין	קל (פָּעַל)

1. חתך.

   • "כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ, נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל" (תהלים קמא ז)
   • "קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר, מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר." ("המכונית", חיים נחמן ביאליק)

גיזרון

1. מקבילה בערבית: فَلَحَ (פַלַחַ) שמשמעו חָרַשׁ.

• שומרית בלג 𒁄 בהוראת - מקל בצורת יתד בקצה ,כישור ,נבל ← ביוונית עתיקה "פלאקוס" πέλεκυς (גרזן דוּ-ידי) ← לערבית, פלאקה فَلَقَ‎ בהוראת-להפריד,לפצל.
• השוו, סנסקריט - פֲּרַסוּ परशु גרזן.

נגזרות

• פליחה

מילים נרדפות

• חתך

ראו גם

• פִּלֵּחַ
• בָּקַע

פָּלַח ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פלח
שורש וגזרה	פ־ל־ח
בניין	קל (פָּעַל)

1. עבד לאל או לאליל.

   • "בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אֱלָהָךְ דִּי אנתה [אַנְתְּ] פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ" (דניאל ו יז)
   • "איתמר: העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה: אביי אמר חייב, רבא אמר פטור: אביי אמר חייב, דהא פלחה!" (סנהדרין סא ב)

גיזרון

1. באכדית: palahu – ירא, פחד; בארמית: פְּלַח .

נגזרות

• פולחן

מילים נרדפות

• סגד

תרגום

• אנגלית: worship ‏‏‏‏

פִלֵּחַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פילח
שורש וגזרה	פ־ל־ח
בניין	פִּעֵל

1. [סלנג] גנב (לרוב נאמר על גניבת דברים קטנים).

   • כאשר הסב המוכר את פניו, ניצל ראובן את ההזדמנות ופילח מהדוכן שני מלונים.
   • בבית הספר היו לנו שיעורי גינה, היינו שותלים כל מיני ירקות עונתיים וכשהם הבשילו, היינו מפלחים, אוכלים ונהנים מאד מהתוצרת.

גיזרון

• יתכן מערבית, מהפועל فَلَّحَ שמשמעותו: הונה, רימה.

נגזרות

• התפלח
• התפלחות

מילים נרדפות

• גנב
• סחב
• הרים

מידע נוסף

• האות פ' רפה בניגוד לכללי הדקדוק התקני וכמקובל במילים לועזיות.