דמה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בשם עצם; ראו דּוּמָה.
דָּמָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | |
- היה נראה בתכונותיו החיוניות או המהותיות כמו אחר. היה שוה לאחר.
- ”בְּגַן אֱלֹהִים בְּרוֹשִׁים לֹא דָמוּ אֶל סְעַפֹּתָיו וְעַרְמֹנִים לֹא הָיוּ כְּפֹרֹאתָיו כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ“ (יחזקאל לא, פסוק ח)
- ”אֶל מִי דָמִיתָ כָּכָה בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל בַּעֲצֵי עֵדֶן וְהוּרַדְתָּ אֶת עֲצֵי עֵדֶן אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּית“ (יחזקאל לא, פסוק יח)
- ”אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר“ (תהלים קמד, פסוק ד)
- ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים..סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים“ (שיר השירים ב, פסוקים ט – יז)
- ”זאת קומתך דמתה לתמר“ (שיר השירים ז, פסוק ח)
- ”הזאב והכלב כלב הכופרי והשועל העזים והצבאים היעלים והרחלים הסוס והפרד הפרד והחמור החמור והערוד אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה “ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ו)
- ”אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים “ (סנהדרין מב, פסוק ב)
צירופים[עריכה]
- למה הדבר דומה -למה"ד
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
דָּמָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ד־מ־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הפסיק לפעול.
גיזרון[עריכה]
- לחלק מהפרשנויות.
מילים נרדפות[עריכה]
דִּמָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | דימה |
| שורש וגזרה | ד־מ־י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא חשב וצייר בדעתו את העתיד להעשות.
- ”וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם“ (במדבר לג, פסוק נו)
- ”וַיָּקֻמוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַגִּבְעָה וַיָּסֹבּוּ עָלַי אֶת הַבַּיִת לָיְלָה אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג “ (שופטים כ, פסוק ה)
- ”הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל.“ (שמואל ב׳ כא, פסוק ה)
- ” אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם“ (ישעיהו יד, פסוק כד)
- ”דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ“ (תהלים מח, פסוק י)
- ”אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ“ (תהלים נ, פסוק כא)
- ”אַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ להמלט בית המלך מכל היהודים“ (אסתר ד, פסוק יח)
- עשה את האחד שיראה כמו השני. הצביע על מה ששוה בינהם. החשיבם כדומים ושוים.
- יצר מראה ודמות
גיזרון[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- לחלק מהפרשנויות פועל דִּמָּה בשורש ד־מ־ם דממה ”לסוסתי ברכבי פרעה דמתיך רעיתי“ (שיר השירים א, פסוק ט).
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
דֶּמֶה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עברית חדשה בדר"כ בהקשר של נשק-נראה בצורתו החיצונית כנשק יעיל ומטרתו להרתיע.
- אקדח דמה
גיזרון[עריכה]
- חידוש מהפועל דָּמָה
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
דָּמָה או דַּמַּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דמה |
| הגייה* | dama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ דָּמוֹת |
- המלכה בחפיסת קלפים.
- הדמה היא הקלף השני הכי גבוה.
- [מיושן] המלכה במשחק השחמט.
גיזרון[עריכה]
- מספרדית: dama – מלכה. המילה שגורה בעברית לפחות משנות הארבעים.