מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא דמה
שורש וגזרה
בניין פָּעַל (קַל)
היה נראה בתכונותיו החיוניות או המהותיות כמו אחר.
”בְּגַן אֱלֹהִים בְּרוֹשִׁים לֹא דָמוּ אֶל סְעַפֹּתָיו וְעַרְמֹנִים לֹא הָיוּ כְּפֹרֹאתָיו כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ“ (יחזקאל לא , פסוק ח )
”אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר“ (תהלים קמד , פסוק ד )
”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים..סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים“ (שיר השירים ב , פסוקים ט –יז )
”הזאב והכלב כלב הכופרי והשועל העזים והצבאים היעלים והרחלים הסוס והפרד הפרד והחמור החמור והערוד אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה “ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ו )
”אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים “ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף מב, עמוד א )
הבן דומה לאמו במראהו ובתכונותיו.
לשון המקרא חשב וצייר בדעתו את העתיד להעשות.
”וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם“ (במדבר לג , פסוק נו )
”וַיָּקֻמוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַגִּבְעָה וַיָּסֹבּוּ עָלַי אֶת הַבַּיִת לָיְלָה אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג “ (שופטים כ , פסוק ה )
” אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם“ (ישעיהו יד , פסוק כד )
”אַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ להמלט בית המלך מכל היהודים“ (אסתר ד , פסוק יג )
עשה את האחד שייראה כמו השני. הצביע על מה ששווה ביניהם. החשיבם כדומים ושווים.
יצר מראה ודמות
”וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה “ (הושע יב , פסוק יא )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דמה
הגייה * de me
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־מ־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
עברית חדשה בדר"כ בהקשר של נשק – נראה בצורתו החיצונית כנשק יעיל ומטרתו להרתיע.
חידוש "שומר משמעות וצליל" (תשמו"ץ = Phono-semantic matching) מהמילים בעברית מדומה או דּוֹמֶה, בדמיון פונטי למילה באנגלית dummy – מכשיר או כלי שאינו פונקציונלי במכוון, המשמש במקום מכשיר או כלי פונקציונלי (משמעות מקורית של המילה האנגלית: גולם אילם ).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דמה
הגייה * da ma
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ דָּמוֹת
המלכה בחפיסת קלפים.
הדמה היא הקלף השני הכי גבוה.
[מיושן ] המלכה במשחק השחמט.
מצרפתית: dame – מלכה . המילה שגורה בעברית לפחות משנות הארבעים.