מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בַּצֹּרֶת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בצורת
|
| הגייה* |
batzoret
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ב־צ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קַטֹּלֶת
|
| נטיות |
ר׳ בַּצֹּרוֹת
|
אדמה יבשה ומבוקעת, מסימני הבצורת.
- לשון המקרא תקופה שבה לא יורדים גשמים.
- ”וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.“ (ירמיהו יז, פסוק ח)
- ”שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם... רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה, מִקְצָתָן רְעֵבִים וּמִקְצָתָן שְׂבֵעִים.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ח)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- השורש כמו בפועל נבצר נמנע ונפסק. ראו גם בָּצַר.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בצורת |
ערך בוויקיפדיה: בצורת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בצורת