מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בצל
הגייה *
batzal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־צ־ל
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
ר׳ בְּצָלִים; ס"ר בְּצָלֵי־
בצל
ירק מאכל ממחלקת החד פסיגיים השייך למשפחת השומיים . הבצל הינו בעל שורש בצלי יבש, וגבעולים ירוקים ורכים.
”זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים וְאֶת-הַשּׁוּמִים“ (במדבר יא , פסוק ה )
”בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצִמֵּחוּ, אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין; הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ו, משנה ג )
”אֵין צוֹלִין בָּשָׂר, בָּצָל וּבֵיצָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה י )
”מַרְחִיקִין אֶת הַמִשְׁרָה מִן הַיָרָק, וְאֶת הַכְּרִישִׁין מִן הַבְּצָלִים , וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים; רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה י )
”וְאֵיךְ לֹא-תֵדַע אֶת-הַבָּצָל יֶרֶק הַגִּנָה,/ וְהוּא פְרִי מִפְּרִי הָאֲדָמָה,/ יֵדָעֵהוּ כָּל-עֶבֶד וְכָל-אָמָה,/ פְּרִי עַז וּמַר וְאַכְזָרִי,/ מִבְּנֵי חָרִיף לְמִשְׁפַּחַת מְרָרִי“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם , מאת ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
עברית חדשה [בוטניקה] איבר אגירה של צמח גאופיט הנמצא מתחת לאדמה, המורכב משכבות עלים העוטפות זו את זו.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
המילה משותפת למספר לשונות שמיות: ארמית – בּוּצְלָא ; ערבית דרומית קדומה - 𐩨𐩮𐩡 (בצל) . ערבית – بَصَل (בַּצַל), אכדית – bišru , ומכאן הפועל baṣāru – קרע, קילף, שנשאל כבצר , וכן biṣṣūru – פות . בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו והמילה צל .
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
בצל תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
בצל
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
בְּצִלּוֹ בְּצִלָּהּ
בקרבת אדם גדול המגן
מילים נרדפות [ עריכה ]