שחוק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שְׂחוֹק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שחוק
הגייה* skhok
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ח־ק
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות ר׳ שְׂחוֹקִים; שְׂחוֹק־, ר׳ שְׂחוֹקֵי־
  1. הבעת פנים המבטאת הנאה, שעשוע ושמחה. מבוטא בחיוכים וצחוק קולני.
    • ”אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה; אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.“ (תהלים קכו, פסוק ב)
    • שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה, קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ, שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים.“ (איוב יב, פסוק ד)
    • ”פניה היו מצומקים ומקומטים ועיניה החומות־בהירות כמועבות, אך בשחוק־שפתיה הקל ובמבטה השוקט נכרו טוב־לב ונדיבות רבה.“ (בודדה־עזובה, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
  2. צחוק, שמחה על דבר מה.
    • ”טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק; כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב.“ (קהלת ז, פסוק ג)
  3. לעג, זלזול במישהו או במשהו.
    • ”...וְעַל־הַגָּג כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְאִשָּׁה הָרֹאִים בִּשְׂחוֹק שִׁמְשׁוֹן“ (שופטים טז, פסוק כז)
    • ”פִּתִּיתַנִי יְהוָה וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל־הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי.“ (ירמיהו כ, פסוק ז)
  4. (יש לשכתב פירוש זה): כיף בעשיית דבר מה.

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא חילוף עיצורים עם המילה צחוק על־מנת לבדל בין שני עיצורים לועיים (צ' ו־ק')[1]. תופעה זו קרויה חוק גירס.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • על הפסוק: ”גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה.“ (משלי יד, פסוק יג) מפרש המצודות: אפילו בעבור רבוי השחוק עם כי לא עבר בזה על מצות ה' מ"מ יכאב לבו בעת יקבל הגמול על שפנה לבו לבטלה.
  • ופירוש רש"י (בבלי, שבת, דף ל ע"ב) : שחוק, סימן כי דעת השוחק לא מיושבת עליו.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

2

3

4

מידע נוסף[עריכה]

  • שחוק, שמחה או לעג בהתאם להקשר. כך מגדיר אותו הרמב"ן:"הצחוק פעם יאמר ללעג ופעם לשמחה כמו משחקת בתבל ארצו (משלי ח לא) משחקים לפני ה' (משלי ו ה) ולפי דעתי שהכונה בלשון הזה כי כל רואה ענין נפלא באדם לטוב לו ישמח עד ימלא שחוק פיו והוא מה שאמרה שרה (בראשית כא ו) צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי כענין אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה (תהלים קכו ב) וכן עשה אברהם כאשר נאמר לו זה שמח ומלא שחוק פיו ויאמר בלבו ראוי זה לשחוק כי הוא ענין נפלא מאד הלבן מאה שנה יולד ואם שרה בת תשעים תלד ולא יהיה זה לשחוק ולשמחה". (בראשית יז, יז, הרמב"ן)
  • שחוק, שמחה חלקית שמקורה בחומר בניגוד לשמחה שלמה שמקורה ברוחניות. כפי במפרשים, שמחה הבאה מבטלה בניגוד לשמחת מצווה. כגון: "גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה:" (משלי יד/יג) ופירוש המצודת דוד: "אפילו בעבור רבוי השחוק עם כי לא עבר בזה על מצות ה' מכל מקום יכאב לבו בעת יקבל הגמול על שפנה לבו לבטלה".וכפי בחז"ל:"דשחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה:". (משנה, דמאי, פרק ב' ברטנורא )וכפי: "דשח ושחק עם אשתו שיחה בטלה של ריצוי תשמיש " (בבלי, ברכות, סב/א, רשי )
  • שחוק, סימן כי דעת השוחק לא מיושבת עליו. (בבלי, שבת, רש"י, דף ל/ב)

סימוכין[עריכה]

שָׁחוּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שחוק
הגייה* shakhuk
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש שׁ־ח־ק
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ שְׁחוּקִים; נ׳ שְׁחוּקָה, נ"ר שְׁחוּקוֹת
  1. טחון, מפורר לחלקיקי־אבקה.
  2. בהשאלה:(יש לשכתב פירוש זה): בלוי, עתיק ומיושן.
    • "בָּשָׂר וָדָם מַפְקִידִין בְּיָדוֹ חֲדָשִׁים וְהוּא מַחֲזִירָן בְּלוּיִין וּשְׁחוּקִין" (ילקוט תהילים ת ש"ב)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

עבור כל ההגדרות

שִׂחוּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיחוק
הגייה* sikhuk
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ח־ק
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות שִׂחוּק־
  1. (יש לשכתב פירוש זה): עיסוק במשחק.
  2. (יש לשכתב פירוש זה): הצלחה.
    • פשש, יופי של אוטו! איזה שיחוק הבאת!

תרגום[עריכה]