לדלג לתוכן

בדד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל בִּדֵּד; ראו הפועל בודד.

בָּדָד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדד
הגייה* badad
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ב־ד־ד
דרך תצורה
נטיות
  1. לבד, מצבו של היחיד כשאינו בקרבת אחרים.
    • "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַחֲנֶה" (ויקרא)
    • "שֹׁכְנֵי לְבָדָד יַעַר בּתוֹך כּרְמֶל" (מיכה ז יד)
    • "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם , הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א) .

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.
  • אכדית בַּדאדוּ badādu בהוראת "להתפזר לכל עבר"[1]מושאל לערבית כשם עצם: בַּדִיֲ بادية בהוראת מדבר,נוודים . וכפועל בהגיית בָּעֻדָ بَعُدَ . בהוראת להתרחק, יתכן קשר סמנטי לשמם של השבטים הפזורים במדבר הידועים בשמם הקיבוצי - "בדואים", ועל כך נאמר "אֵיכָה יָשְׁבָה בַּדִיֲ (بادية) הָעִיר רַבָּתִי עָם (רבת-עמון?)" (איכה א) .

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

בְּדַד[עריכה]

  1. שם כנעני לזכר, בעת הקדומה.
    • הדד בן בדד מלך ה

סמוכין[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 213 : bd

בַּדָּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדד
הגייה* badad
חלק דיבר תואר
מין
שורש ב־ד־ד
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ בַּדָּדִים נ׳ ?
  1. לשון ימי הביניים[דרושה הבהרה] עובד בבית הבד.

ראו גם[עריכה]