בדד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: בִּדֵּד.
בָּדָד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בדד |
| הגייה* | badad |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | ב־ד־ד |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לבד, מצבו של היחיד כשאינו בקרבת אחרים.
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה במקרא.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: alone
- ערבית: وحده, على انفراد
ראו גם[עריכה]
בֻּדַּּד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בודד |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | |
- הושם לבדו, יחיד שהופרד מאחרים.
- נעטף על מנת למנוע חשיפה לסביבתו.
- האסיר המסוכן בודד מיתר חביריו.
גיזרון[עריכה]
- כאן יש לכתוב את מקור הפועל.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
בְּדַד[עריכה]
- שם כנעני לזכר, בעת הקדומה.
- הדד בן בדד מלך ה
