בדד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּדָד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדד
הגייה* badad
חלק דיבר
מין
שורש ב־ד־ד
דרך תצורה
נטיות
  1. מצבו של היחיד כשאינו בקרבת אחרים.
    • "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַחֲנֶה" (ויקרא)
    • "שֹׁכְנֵי לְבָדָד יַעַר בּתוֹך כּרְמֶל" (מיכה ז יד)
    • "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א) .

גיזרון[עריכה]

  • שורש מקראי. .

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

{{תרגומים|

  • אנגלית: alone‏‏‏‏

בֻּדַּּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בודד
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. הושם לבדו, יחיד שהופרד מאחרים.
  2. נעטף על מנת למנוע חשיפה לסביבתו.
    • האסיר המסוכן בודד מיתר חביריו.

גיזרון[עריכה]

  • כאן יש לכתוב את מקור הפועל.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏
  • גרמנית: Wort‏‏‏‏
  • ספרדית: palabra‏‏‏‏

בְּדַד[עריכה]

  1. שם כנעני לזכר, בעת הקדומה.
    • הדד בן בדד מלך ה