בדד

יש להוסיף לדף זה את הערך: בִּדֵּד.

בָּדָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בדד
הגייה*	badad
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש	ב־ד־ד
דרך תצורה
נטיות

1. לבד, מצבו של היחיד כשאינו בקרבת אחרים.

   • "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַחֲנֶה" (ויקרא)
   • "שֹׁכְנֵי לְבָדָד יַעַר בּתוֹך כּרְמֶל" (מיכה ז יד)
   • "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א) .

גיזרון

• מקור המילה במקרא.

נגזרות

• בדד

מילים נרדפות

• לבדד

ניגודים

• יחד
• יחדיו

תרגום

• אנגלית: alone‏‏‏‏
• ערבית: وحده‏, على انفراد‏‏‏‏

ראו גם

• לחוד
• בנפרד

בֻּדַּּד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	בודד
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין

1. הושם לבדו, יחיד שהופרד מאחרים.
2. נעטף על מנת למנוע חשיפה לסביבתו.

   • האסיר המסוכן בודד מיתר חביריו.

גיזרון

• כאן יש לכתוב את מקור הפועל.

צירופים

• צירוף מילים

נגזרות

• בידוד
• מבודדחומר מבודד

מילים נרדפות

• הופרד
• הופרש

ניגודים

• ניגוד

תרגום

אנגלית: word‏‏‏‏ גרמנית: Wort‏‏‏‏ ספרדית: palabra‏‏‏‏

בְּדַד

1. שם כנעני לזכר, בעת הקדומה.

   • הדד בן בדד מלך ה