מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בִּדֵּד ; ראו הפועל בודד .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדד
הגייה * badad
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ב־ד־ד
דרך תצורה
נטיות
לבד , מצבו של היחיד כשאינו בקרבת אחרים.
"בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַחֲנֶה" (ויקרא ) "שֹׁכְנֵי לְבָדָד יַעַר בּתוֹך כּרְמֶל" (מיכה ז יד ) "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד , הָעִיר רַבָּתִי עָם , הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א ) .מקור המילה במקרא.
אכדית בַּדאדוּ badādu בהוראת "להתפזר לכל עבר"[ 1] بَعُدَ . בהוראת להתרחק, יתכן קשר סמנטי לשמם של השבטים הפזורים במדבר הידועים בשמם הקיבוצי - "בדואים", ועל כך נאמר "אֵיכָה יָשְׁבָה בַּדִיֲ (بادية) הָעִיר רַבָּתִי עָם (רבת-עמון?)" (איכה א ) . שם כנעני לזכר, בעת הקדומה.
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 213 : bd
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדד
הגייה * badad
חלק דיבר תואר
מין
שורש ב־ד־ד
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ בַּדָּדִים נ׳ ?
לשון ימי הביניים [דרושה הבהרה] בית הבד .
לערך העוסק בפועל בִּדֵּד; ראו הפועל בודד.
