אלתור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אִלְתּוּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אלתור |
| הגייה* | iltur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ל־ת־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ אִלְתּוּרִים, ס"ר אִלְתּוּרֵי־ |
- עברית חדשה פתרון מיידי ויצירתי, אך חלקי, לבעיה בלתי צפויה, המבוצע ללא הערכות או הכנה מוקדמת.
- בצבא נוהגים לומר כי "קצין טוב הוא קצין מאלתר"; דהיינו, קצין היודע להעניק פתרונות למצבים חדשים על ידי יכולת אלתור ושימוש במשאבים זמינים ללא היערכות מוקדמת הוא הקצין האיכותי.
- האלתור מקושר ליצירות פרי קולמוסו של המחבר או פרי דבריו של הנואם הנאמרים באופן ספונטני.
- בהשאלה (1): ביצוע מוזיקלי לא־כתוב אשר הנגן מבצע ללא הכנה מוקדמת.
- בעת ההפסקה נגן הכינור ניגן מספר אלתורים בכינורו לקהל המשתאה לצלילי נגינתו.
גיזרון[עריכה]
- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, ת"ש.[סמ׳ 1] המילה הגיעה מן הביטוי על אתר ('במקום', 'תכף ומיד'), שהתגלגל ל"אַלְתַּר"(בארמית) ובתוספת מילת היחס 'ל' התקבל לְאַלְתַּר, אשר ממנה נגזרו בעברית החדשה אִלְתּוּר ו־אִלְתֵּר.[סמ׳ 2]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: improvisation
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אלתור |
סימוכין[עריכה]
- ↑ "25. אלתור", מאה של מילים בעברית תרע״ב-תשע״ב, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשע״ב.
- ↑ תמר קציר (כץ), "אתר, איתור ואלתור". האקדמיה ללשון העברית – שאלות ותשובות – מילים וגלגוליהן, 14/11/2010
