מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | merchak |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ח־ק |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מֶרְחַקִּים, מֶרְחַקֵּי־ |
- הערך הנמדד בין שתי נק' במרחב.
- לשון המקרא מקום רחוק.
- ”רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ, וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי־אָרֶץ; הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ, הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ.“ (ישעיהו ח, פסוק ט)
- ”שִׁמְעוּ דְבַר־יהוה גּוֹיִם וְהַגִּידוּ, בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ; מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ.“ (ירמיהו לא, פסוק ט)
- ”וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים, וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי; וְחָיוּ אֶת־בְּנֵיהֶם, וָשָׁבוּ.“ (זכריה י, פסוק ט)
- ”כִּי־רָם יהוה, וְשָׁפָל יִרְאֶה; וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע.“ (תהלים קלח, פסוק ו)
- ”הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.“ (משלי לא, פסוק יד)
- "הוא יורד לחוף, יורד לחוף / מביט למרחק / כי אימו שלו שם במרחקים / והלב, הוא רוצה אל אימא." (הלב, מאת לאה נאור)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מרוחק |
| הגייה* | meruchak |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ח־ק |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
| נטיות | נ׳ מְרֻחֶקֶת, ר׳ מְרֻחָקִים, נ"ר מְרֻחָקוֹת |
- הנמצא במרחק רב.
- ”...שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר לְרַחֵק וּלְקָרֵב, אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקוֹרָבִין בִּזְרוֹעַ וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ח, משנה ז)
- דן מרוחקת מבאר שבע 236 ק"מ.
- לשון חז"ל בינוני פעול מן ריחק.
| השורש רחק |
|
השורש ר־ח־ק הוא שורש מגזרת השלמים.
| ר־ח־ק |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
רָחַק |
רוֹחֵק או רָחֵק |
יִרְחָק |
רְחַק |
לִרְחוֹק לִרְחָק |
| נִפְעַל |
נִרְחָק |
נִרְחָק |
יֵרָחֵק |
הֵרָחֵק |
לְהֵרָחֵק |
| הִפְעִיל |
הִרְחִיק |
מַרְחִיק |
יַרְחִיק |
הַרְחֵק |
לְהַרְחִיק |
| הֻפְעַל |
הֻרְחַק גם הָרְחַק |
מֻרְחָק |
יֻרְחָק |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
רִחֵק גם רִחַק |
מְרַחֵק |
יְרַחֵק |
רַחֵק |
לְרַחֵק |
| פֻּעַל |
רֻחַק |
מְרֻחָק |
יְרֻחָק |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְרַחֵק |
מִתְרַחֵק |
יִתְרַחֵק |
הִתְרַחֵק |
לְהִתְרַחֵק |
|
|