נאלם

נֶאֱלַם

לשון המקרא נדם קולו, נעשה שקט.
- ”נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב; וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.“ (תהילים לט, פסוק ג)
- "קוֹלִי נֶאֱלָם, לִבִּי נִרְגָּשׁ / בָּא לַשְּׁכוּנָה בָּחוּר חָדָשׁ / הוֹמָה נַפְשִׁי לִקְרַאת מִפְגָּשׁ / בָּא לַשְּׁכוּנָה בָּחוּר חָדָשׁ" (בָּא לַשְּׁכוּנָה בָּחוּר חָדָשׁ, מאת אלון אולארצ'יק)
- ”שער הרחמים שנפתח רגע נסגר שוב, המלאך הטוב השיב ראשו, והכל נאלם מסביב.“ (החצוצרה נתבישה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)