המקום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הַמָּקוֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא המקום
הגייה* hamakom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ו־ם, מ־ק־ם (תנייני)
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות
  1. [יהדות] כינוי לאל.
    • "ברוך המקום - ברוך הוא. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל - ברוך הוא" (הגדה של פסח)


מילים נרדפות[עריכה]


מידע נוסף[עריכה]

  1. ככלל, האל ביהדות הוא מופשט, ובודאי אינו תחום לזמן או למקום מסוים. לכן, הבחירה בשם "מקום" עבור האל העלתה שאלות אצל מספר פרשנים. במדרש מופיע "ר' הונא בשם ר' אמי אמר: מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקורין אותו "מקום"? שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו" (בראשית רבה, ס"ח, י').
  2. לפי פרופסור נפתלי הרץ טורטשינר, "השם 'מקום' בשימוש בשביל הקב״ה, שקדמונינו ניסו לבאר אותו מתוך זה, שהוא, הקב״ה, מקומו של עולם ואין העולם מקומו, נולד בהתפתחות לשונית על ידי כך שהשתמשו במילת 'המקום' כמו בלשון הערבית במקאם (مقام‏‏‏‏) בשביל המקום הקדוש ובפרט בשביל בית־המקדש, והשתמשו בכינוי זה על בית־המקדש בחפצם לדבר על אלוהות או אלוהים, כשם שמשתמשים בכוונה זו גם במילים 'העבודה', 'שמיים' ועוד".[1]
  3. על פי רוב יופיע "המקום" ביידוע ולא "מקום" סתם. לעתים יופיע בסמיכות מפורקת בלא יידוע. למשל, "והכל בדברו של מקום ברוך הוא וגזרתו" (ספר החינוך, מצוה ת"ג).

סימוכין[עריכה]

  1. פרופ' נפתלי הרץ טורטשינר, "עבודת מדע באוצר הלשון העברית (ע"מ 7)". ‏HebrewBooks‏, 11/12/2009.