שלמים

לערך העוסק בשְׁלֵמִים, תואר בריבוי; ראו צורת היחיד, שָׁלֵם.

שְׁלָמִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שלמים
הגייה^*	shlamim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש	שׁ־ל־ם
דרך תצורה	משקל קְטָלִים
נטיות	י׳ שֶׁלֶם, שְׁלָמָיו, שַׁלְמֵיכֶם

לשון המקרא אחד מסוגי הקרבנות שהיו קרבים מן החי בבית המקדש. בדרך כלל בא כנדבה, ובשרו מתחלק לשלשה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח, החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר הבשר - נאכל על ידי הבעלים בכל תחומי ירושלים.
- ”וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה'“ (ויקרא ג, פסוק א)
- ”וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'“ (יחזקאל מג, פסוק כז)
- ”הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים אוֹ חַיָּה לִבְשַׂר תַּאֲוָה יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק א, משנה ג)

בספרא (דיבורא דנדבה פרשה טז) גזרו משלום: "שמביא שלום לעולם" או משום ש"הכל שלום בהם: הדם והאמורים למזבח, החזה והשוק לכהנים, העור והבשר לבעלים". רשב"ם (ויקרא ג,א) גזר מ"שִלֵּם", כיון ששלמים מגיעים כתוצאה מנדר שצריך לשלם. שד"ל הביא לכך סימוכין: ”זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי“ (משלי ז, פסוק יד).^[1]

ערך בוויקיפדיה: קורבן שלמים