מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קירוב
|
הגייה* |
keruv
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־ר־ב
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ קֵרוּבִים; קֵרוּב־, ר׳ קֵרוּבֵי־
|
- פעולה או תהליך שבסיומו מוסגת קרבה
- מאור פנים מביא לקירוב לבבות.
- חניה נכונה, כוללת קירוב של הרכב אל שפת המדרכה.
- [מתמטיקה] הערכה או פתרון לא מדויק או שתוצאתו מספקת למטרה מוגדרת.
- מדדנו זמן תגובה של 2 שניות בקירוב.
- כביש הסרגל ישר בקירוב טוב, בהזנחת עקמומיות כדור הארץ.
דם הפועל קֵרֵב
השורש קרב
|
ק־ר־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קָרַב או קָרֵב
|
קָרֵב
(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)
|
יִקְרַב
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִקְרִיב
|
מַקְרִיב
|
יַקְרִיב
|
הַקְרֵב
|
לְהַקְרִיב
|
הֻפְעַל
|
הֻקְרַב
|
מֻקְרָב
|
יֻקְרַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קֵרֵב
|
מְקָרֵב
|
יְקָרֵב
|
קָרֵב
|
לְקָרֵב
|
פֻּעַל
|
קֹרַב
|
מְקֹרָב
|
יְקֹרַב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְקָרֵב
|
מִתְקָרֵב
|
יִתְקָרֵב
|
הִתְקָרֵב
|
לְהִתְקָרֵב
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קרוב
|
הגייה* |
karov
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־ר־ב
|
דרך תצורה |
משקל קָטוֹל
|
נטיות |
ר׳ קְרוֹבִים; נ׳ קְרוֹבָה, נ"ר קְרוֹבוֹת
|
- נמצא במרחק קצר.
- ”אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב...“ (במדבר כד, פסוק יז)
- ”כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד; בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.“ (דברים ל, פסוק יד)
- ”דִּרְשׁוּ יהוה בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.“ (ישעיהו נה, פסוק ו)
- ”בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ח)
- ”הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לְירוּשָׁלַיִם; הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת ביכורים – פרק ג, משנה ג)
- הכסא קרוב לשולחן האוכל.
השורש קרב
|
ק־ר־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קָרַב או קָרֵב
|
קָרֵב
(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)
|
יִקְרַב
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִקְרִיב
|
מַקְרִיב
|
יַקְרִיב
|
הַקְרֵב
|
לְהַקְרִיב
|
הֻפְעַל
|
הֻקְרַב
|
מֻקְרָב
|
יֻקְרַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קֵרֵב
|
מְקָרֵב
|
יְקָרֵב
|
קָרֵב
|
לְקָרֵב
|
פֻּעַל
|
קֹרַב
|
מְקֹרָב
|
יְקֹרַב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְקָרֵב
|
מִתְקָרֵב
|
יִתְקָרֵב
|
הִתְקָרֵב
|
לְהִתְקָרֵב
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קרוב
|
הגייה* |
karov
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־ר־ב
|
דרך תצורה |
משקל קָטוֹל
|
נטיות |
ר׳ קְרוֹבִים; נ׳ קְרוֹבָה, נ"ר קְרוֹבוֹת
|
- מי שמתקיים עמו קשר משפחתי.
- ”אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ; וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.“ (תהלים לח, פסוק יב)
- ”חָדְלוּ קְרוֹבָי; וּמְיֻדָּעַי שְׁכֵחוּנִי.“ (איוב יט, פסוק יד)
- ”...וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא.“ (רות ב, פסוק כ)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָב וּבְנוֹ וְכֹל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ז)
- ”הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה קִדַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתַּנִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ג, משנה י)
- ”נִתְעַכַּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן; וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים...“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ו)
- מקבילה בערבית قَرِيب (קָרִיבּ) במשמעות זו.