מקומות רבים במקורות אינם קלים לפירוש במשמעויות אלו. למשל:
”כִּמְעַט, אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ; וְעַל צָרֵיהֶם, אָשִׁיב יָדִי“ (תהלים פא, פסוק טו). יש המפרשים - אכניע את אויביהם כאילו והיו מעטים. רש"י על הפסוק: "'כמעט אויביהם אכניע' - בשעה מועטת הייתי מכניע אויביהם".
”בִּהְיוֹתְכֶם, מְתֵי מִסְפָּר-- {ס} כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק יט) - אותו ניתן לפרש בהתאם לשתי המשמעויות.
”לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט--כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ“ (ישעיהו א, פסוק ט). רש"י מפרש "'כמעט כסדום היינו' - כולנו כלים". כלומר, כמעט בפירוש (1). לעומתו, רד"ק מפרש "והותיר לנו שריד למען שמו הנקרא עלינו, והשריד הוא מעט... וכ"ף 'כמעט' - 'כ"ף האמתות', שבאה על המילין לאמת הדבר, כמו ”הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם“ (בראשית כה, פסוק לג)...". לפי רד"ק 'כמעט' הוא במשמעות (2) - 'אמנם מעט'.
בפסוק זה ישנו טעם אתנחתא במילה "כמעט", בהתאם לפירושו של רד"ק ובניגוד לפירושו של רש"י. אבן־עזרא על פסוק זה מעיר: " ו'כמעט' דבק עם 'שריד', בעבור טעם המפסיק, כי עיקר גדול הוא לשמור דרך הטעמים".
במקומות אחדים אפשר כי "כמעט" משמעו "תוך זמן מועט":
