מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קדוש
|
| הגייה* |
kadosh
|
| חלק דיבר |
שם־תאר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ד־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוֹל
|
| נטיות |
ר׳ קְדוֹשִׁים; קְדוֹשׁ־, ר׳ קְדוֹשֵׁי־; נ׳ קְדוֹשָׁה, נ"ר קְדוֹשׁוֹת; נ׳ קְדוֹשַׁת־, נ"ר קְדוֹשׁוֹת־
|
- נשגב וטהור, מובדל מעם.
- ”דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי אדני אֱלֹהֵיכֶם.“ (ויקרא יט, פסוק ב)
- הולך בדרכי האמונה, ממלא אחר מצוות האל ואין בו רבב; שנחה עליו רוח אלהים, קרוב לאל.
- ”וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.“ (שמות יט, פסוק ו)
- ”הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ט)
- כנוי לאלהים: שאין בו פגם וכל מעשיו צודקים ונכונים.
- ”קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי אדני אֱלֹהֵיכֶם.“ (ויקרא יט, פסוק ב)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה.“ (ישעיהו יז, פסוק ז)
- תיאור המקום שנעשית בו עבודת האל.
- ”וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹשׁ.“ (שמות כט, פסוק לא)
- תיאור למקום, לזמן או לחפץ שאלהים בחר בו או שמאמינים בקרבתו לאל.
- ”הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַאדני אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ.“ (נחמיה ח, פסוק ט)
- שיש לנהוג בו בכבוד מפני שקשור לאמונות של אנשים.
- קיימות מילים מקבילות באכדית: quššudu, "קדוש מאד", ו־quddušu, "טהור", וכן בערבית: قِدِّيس (קִדִّיס), "קדוש", ו־قُدُّوس (קֻדّוּס), "קדוש מאד".
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קדוש
|
| הגייה* |
kadosh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ד־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוֹל
|
| נטיות |
ר׳ קְדוֹשִׁים; נ׳ קְדוֹשָׁה, נ"ר קְדוֹשׁוֹת
|
- [נצרות] מי שעשה מעשים המעידים על אמונה רבה, לעתים שחוללו נסים להאדרת שם האל, או שמסרו נפשם על אמונתם, וקבלו תואר זה מאת ראשי הכנסיה.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קידוש
|
| הגייה* |
kidush
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ד־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ קִדּוּשִׁים; קִדּוּשׁ־, ר׳ קִדּוּשֵׁי־
|
שולחן שבת עם כוס לקידוש (2)
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): הפיכת דבר לקדוש או החשבתו ככזה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- [יהדות] ברכה על יין בשבת או בחג הנועדה לאזכר את קדושת היום.
- בקידוש מקדשים על כוס יין.
מן קידש
ברכה:
ערך בוויקיפדיה: קידוש