מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נטע
הגייה *
ne ta
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־ט־ע
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ נְטָעִים; נֶטַע־, ר׳ נִטְעֵי־
נטע אורן
לשון המקרא עץ רך שהניחוהו בקרקע לאחר שנבט .
”כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ, וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ; עַל-כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים, וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ.“ (ישעיהו יז , פסוק י )
”מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ; וְעָשָׂה קָצִיר כְּמֹו־נָטַע .“ (איוב יד , פסוק ט )
”הֵמָּה הַיֹּוצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה; עִם־הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתֹּו יָשְׁבוּ שָם.“ (דברי הימים א׳ ד , פסוק כג )
”שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע .“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה ג )
"אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר נֶטַע אֶרֶז, שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן" מתוך שיר בהלחנת דובי זלצר . מעניין לציין כי במקור, ישעיהו מא , פסוק יט , המילה נטע לא מופיעה.
שם פרטי לנקבה או לזכר (השם היה נפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה. בשנים האחרונות הוא נפוץ גם בארץ כשם לזכר).
מילים נרדפות [ עריכה ]
אדם נוטע עץ
לשון המקרא הניח צמח או עץ בתוך גומה בקרקע .
”וַיִּטַּע יהוה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.“ (בראשית ב , פסוק ח )
”וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל...“ (ויקרא יט , פסוק כג )
”לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל־עֵץ; אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־לָּךְ.“ (דברים טז , פסוק כא )
”וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂרֵק, כֻּלּה זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי, סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.“ (ירמיהו ב , פסוק כא )
”וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם; אָמַר יהוה, אֱלֹהֶיךָ.“ (עמוס ט , פסוק טו )
”וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה, וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה – וּבָנוּ בָתִּים, וְלֹא יֵשֵׁבוּ; וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם.“ (צפניה א , פסוק יג )
”עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת , וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.“ (קהלת ג , פסוק ב )
”זְרוּעָה וְנִמְלַךְ לְנָטְעָהּ , לֹא יֹאמַר אֶטַּע וְאַחַר כָּךְ אוֹפַךְ, אֶלָּא הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵעַ .“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה ד )
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש נטע
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
שתילה , השמת צמח באדמה
גזרה
גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון
המקרא
השורש נ־ט־ע הוא שורש מגזרת חפ"נ .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ־ט־ע
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָטַע
נוֹטֵע, נָטוּע
יִטַּע
טַע
לָטַעַת או לִנְטֹעַ או לִטַּע
נִפְעַל
נִטַּע
נִטָּע
יִנָּטַע
הִנָּטַע
לְהִנָּטֵעַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל
הֻטַּע
מֻטַּע
יֻטַּע
-אין-
-אין-
פִּעֵל
נִטַּע
מְנַטֵּעַ
יְנַטַּע
נַטֵּעַ
לְנַטֵּעַ
פֻּעַל
נֻטַּע
מְנֻטַּע
יְנֻטַּע
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
שורש זה מזדהה בבניינים נפעל ופיעל בזמן העבר.