נטע (שורש)
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | שתילה, השמת צמח באדמה |
| גזרה | גזרת חפ"נ |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש נ־ט־ע הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נטיות הפעלים
[עריכה]| נ־ט־ע | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | נָטַע | נוֹטֵע, נָטוּע | יִטַּע | טַע | לָטַעַת או לִנְטֹעַ או לִטַּע |
| נִפְעַל | נִטַּע | נִטָּע | יִנָּטַע | הִנָּטַע | לְהִנָּטֵעַ |
| הִפְעִיל | |||||
| הֻפְעַל | הֻטַּע | מֻטַּע | יֻטַּע | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | נִטַּע | מְנַטֵּעַ | יְנַטַּע | נַטֵּעַ | לְנַטֵּעַ |
| פֻּעַל | נֻטַּע | מְנֻטַּע | יְנֻטַּע | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל |