משכן

מִשְׁכָּן

מקום לגור בו.
- ”מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר כד, פסוק ה)
[יהדות] בית האלהים; (א) אוהל מועד שהקימו בני ישראל בדרכם ממצרים לישראל כאשר נדדו במדבר סיני. (ב) בית המקדש בירושלים.
- ”וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ.“ (שמות כה, פסוקים ח–ט)
- ”כִּי מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יהוה אֱלֹהֵינוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יהוה וַיִּתְּנוּ עֹרֶף.“ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק ו)
- המשכן הוקם לצורך עבודת אלוהים.
קבר
- ”מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ“ (ישעיהו כב, פסוק טז)

יתכן הלחם מש (עזב) + כן (קבוע בבסיסו). בדומה ל-"כן-עף",(כנף)-הציפור שזזה אך עדיין קבועה בבסיסה
המילה מתועדת בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית "מָאַשכַּנכַּ" ma-aš-ka-na-ka בהוראת "משכנותייך" . פניקית (שְׁכְּן; škn)= מגורים. באכדית (מָשְׁכַּנֻ ;maškanu)= מקום,אתר. בארמית-סורית (mškn: מְשְכְּנְ)= אוהל,מקום, מגורים . ובשפות צ'אדיות (שִׂכֻּנְ sikun)= מנוחה ישיבה מגורים.
(3:) במשמעות קבר מופיע פעם יחידה בספר ישעיהו, וגם במגילת הנחושת ^[1]

ערך בוויקיפדיה: המשכן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המשכן

הפקיד חפץ בעל־ערך משמעותי, כערבון וערובה לצד המלווה להבטיח תשלום עתידי–בכדי לקבל סכום כסף נוזלי, בזמן הנוכחי.
- דין תוספת כתובה, כדין העיקר. לפיכך אלמנה שתבעה, או מכרה, או מחלה, או מישכנה תוספת כתובתה עם העיקר, אין לה מזונות. (משנה תורה להרמב"ם, הלכות אישות, פרק יח)
- כערובה לחיוביה, מישכנה המבקשת את זכויותיה במגרש כולו, על חלקיו, לטובת המשיב. (מתוך פסק דין)

לשון חז"ל, יצירת פֹּעל ממשכון; בתלמוד משמש במובן של תפיסת המשכון: שליח בית הדין שבא למשכנו לא יכנס לביתו למשכנו. (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף קיג, עמוד ב)

.

↑ שמעון שרביט / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז